לפני ה'

כה עשו אבותיכם

כאשר בני גד ובני ראובן מבקשים ממשה לנחול בעבר הירדן המזרחי, הבעייתיוּת שבבקשתם נראית ברורה. מדוע להוציא את עצמכם מכלל ישראל? מדוע לוותר על הזכות להיכנס לארץ המובטחת? אך דומה שלתגובה חריפה שכזו, בני גד ובני ראובן לא ציפו. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן, הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!… כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם, בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ!"¹.

עד כדי-כך חמורה בקשתם של בני גד ובני ראובן, שמשה משווה אותה לחטא המרגלים! אותו חטא שבגינו מת כל דור המדבר, ונגזרו על בני ישראל 40 שנות נדודים. הכצעקתה? האם בקשתם של בני גד ובני ראובן הייתה חמורה עד כדי-כך? הרי המרגלים הוציאו את דיבת הארץ ומאסו בה, ואילו בני גד ובני ראובן רצו בסך-הכל רווחה כלכלית.

הדמיון לחטא המרגלים

משה מנסה להבין מה שורש העניין שהניע את בני גד ובני ראובן לבקש את בקשתם, ומוצא שתי סיבות אפשריות לדבר. או שהסיבה לכך היא מפני מורך לבבם של שני השבטים הללו מפני הכנענים, או מפני שמאסו בארץ חמדה שאינה טובה דיה בעיניהם.

שני השבטים המסרבים לחצות את הירדן, עלולים להפיל מורך בלב העם, ממש כמו בחטא המרגלים כארבעים שנה קודם לכן.

"והייתם נקיים מה' ומישראל"

בני גד ובני ראובן ממהרים לענות למשה, שדבריהם לא הובנו נכון. אין בכוונתם להפקיר את אחיהם להילחם לבדם. להיפך, הם יצאו חלוצים בראש הצבא, ורק לאחר מכן ישובו לנחלתם. "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם… לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ"².

משה מציב את הבטחתם של בני גד ובני ראובן, כתנאי לכך שהם אכן ינחלו מעבר לירדן - "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה. וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה', עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו. וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'. וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה', וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם"³.

בדבריו של משה, ישנה גם ביקורת על דבריהם של שני השבטים. בני גד ובני ראובן אמרו, שהם יֵחָלְצוּ חושים לפני בני ישראל. אמנם משה מדגיש 6 פעמים (!) שבני גד ובני ראובן יֵצאו למלחמה לפני ה', ואם לא יעמדו בדיבורם הרי שחטאם לא יהיה רק כנגד בני ישראל אלא גם כנגד ה'.

מי שמוריש את הארץ, אינם בני ישראל בכוחם אלא הקב"ה. ולכן המחויבות של השבטים גדולה בהרבה - "לפני ה'".

1. במדבר, פרק ל”ב, פסוקים ו’ - ח’. ↩

2. פרק ל”ב, י”ז - י”ח. ↩

3. שם, פסוקים כ’ - כ”ג. ↩