הכל מאת ה'

מדוע קָצרה נפש העם?

"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם, וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּא-לֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". כבר ארבעים שנה הולכים בני ישראל במדבר, ואוכלים את המן האלוקי שניתן להם מן השמים. מדוע לפתע קצה נפשם בנדודים ובמן, והם פונים בטרוניה כלפי הקדוש-ברוך-הוא וכלפי משה?

יתר על כן: הרי לא פעם ולא פעמיים ראו ישראל אלו רעות צמחו להם ולאבותיהם מתלונות שווא, אם כן, מה גרם להם בכל זאת לשוב ולהתלונן?

בהמשך מסופר, כי בני ישראל נענשו בהכשת נחשים, ורפואתם הייתה על ידי פסל של נחש נחושת¹. ונשאלת השאלה: מה המשמעות של הריפוי דווקא בדרך זו?

החשש בעקבות ההתקפלות

ההסבר הוא, כי ארבעים שנה נודדים בני ישראל במדבר, ועיניהם נשואות ליום בו ייכנסו לארץ ישראל. בפרשתנו, הציפייה רבת-השנים הזאת, עומדת להתממש. אך לפתע, משה שולח מלאכים-שליחים למלך אדום בבקשה לעבור בגבולו, וכשהלה מסרב - משה פונה להקיף את ארץ אדום. בקרב בני ישראל עולות תהיות, מה קרה שלפתע הם עדים להתקפלות בפני מלך אדום? "האם מעתה כל עַם שיצא לקראתנו בחרב, נברח מפניו? ומה עם ההבטחה שכאשר יִתַּמו מתי המדבר, נזכה וניכנס לארץ? האם גם קיום ההבטחה הזו יידחה מפני כל גוי תקיף שיתנגד לכך"?

התהיות והספקות גוברים, כאשר בני ישראל חוזרים על עקבותיהם "דֶּרֶךְ יַם סוּף". הפעם האחרונה בה חזרו ישראל דרך ים-סוף, הייתה למחרת אותו יום מר ונמהר בו נגזרה עליהם גזירת הנדודים במדבר בעקבות חטא המרגלים. שם אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה: "מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף"². האם גם כעת ייגזר עליהם לנדוד במדבר ארבעים שנה נוספות?

ובעקבות כל אלה - "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּא-לֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר".

הנחש כסמל

דרשו חז"ל³: "לעתיד לבוא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש, ואומרים לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: "ואין יתרון לבעל הלשון!"⁴.

בני ישראל התלוננו תלונת שווא ללא סיבה וללא תכלית, ולכן נענשו על ידי הנחשים השרפים שמכישים ובורחים, ואינם נהנים מנשיכתם.

הצלת ישראל נעשתה דווקא על ידי 'נחש נחושת', כדי שיבינו שאין זו הצלה טבעית, כדברי חז"ל: "וכי נחש ממית או נחש מחַיֶה?! אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לִבָּם לאביהם שבשמים היו מתרפאין, ואם לאו - היו נימוֹקים [נרקבים מנשיכת הנחשים]!⁵".

ללמדנו, שכל דבר שקורה לישראל, כל צרה וכל הצלה, הוא אך ורק מאת ה', והגורמים המביאים את הרפואה או את הפורענות כגון הנחשים והקטורת⁶, הם רק שליחיו.

1. השאלה מחריפה לאור העובדה שבדורות הבאים היו מי שעשו מנחש-הנחושת עבודה זרה, עד שחזקיה המלך שבר אותו (ראה מלכים-ב’, פרק י”ח, פסוק ד’). ↩

2. פרק י”ד, פסוק כ”ה. ↩

3. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח’, עמוד א’. ↩

4. קהלת, פרק י’, פסוק י”א. הכוונה ללשון הרע שאין בו כל תועלת למספר, אלא יצר-הרע גרידא. ↩

5. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ”ט עמוד א’. רש”י לפסוק ח’, דיבור-המתחיל “כל הנשוך”. ↩

6. על ידי הקטורת מתו 250 האנשים שחלקו על משה ועל אהרן בעדת קורח, ועל ידי הקטורת עצר אהרן את המגיפה שפרצה בעם בעקבות תלונתם "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה’” (פרק י”ז, פסוק ו’). ↩