טעות בחיפושים אחרי ערוץ קשר

מה פשר הנפילה הגדולה?

פרשת חטא העגל, היא אולי הפרשה התמוהה ביותר בכל התורה כולה. התמיהות בפרשה הזאת רבות בכמותן ובאיכותן: תמיהות על חטאו של העם ועל אהרן ששיתף פעולה, תמיהות על משה ועל תפילותיו, ועוד.

בדרשה זו ובדרשות הבאות, ננסה לפרושׂ את היריעה, להעלות שורה של שאלות, ונקווה שמתוך כך תיפרשׂ לפנינו היריעה¹ ונקבל תשובות שיניחו את דעתנו.

השאלה הראשונה, היא כמובן על בני ישראל. אחרי חמישים ימים של התעלות, זכו ישראל למדרגת נבואה ולמעמד אלוקִי פלאי של קבלת התורה. איך ייתכן שכעבור ארבעים יום בלבד, הם נפלו בחטא חמור של עבודה זרה?

בעקבות הרושם המצרי

במהלך הימים שקדמו לעלייתו של משה להר סיני כדי לקבל את התורה, כבר היו מספר פעמים בהן עלה משה אל ההר, כגון כדי לצוות את ישראל על שלושת ימי הפרישׁה ועוד². בכל אחת מהפעמים, משה לא התעכב בהר יותר מיום אחד. גם הפעם, כאשר משה עלה להר, בני ישראל לא ידעו מתי הוא אמור לחזור. כך עבר לו יום ועוד יום - ומשה, האיש שהוציאם מארץ מצרים, לא שב - "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר"³.

רק לפני חודשים אחדים, עוד היו ישראל עבדים במצרים. ואכן, לאורך כל השהות במדבר, ניתן להיווכח כיצד רושם העבודה הזרה המצרית, עדיין נתן את אותותיו בלב העם⁴. וכך, כל ערעור של הביטחון בקדוש-ברוך-הוא וכל קושיה על משה ועל אהרן, היוו עילה לתלונות ולספֵקות⁵, עד כדי רצון לחזור אל האמונות המוּכרות עליהן גדלו במצרים.

לכן, כאשר לדעתם "משה בושש לרדת מן ההר", ביקשו בני ישראל דרך אחרת להתקשר אל הקדוש-ברוך-הוא. שכן, עד כה משה שימש כערוץ הקשר של בני ישראל אל הקדוש-ברוך-הוא - וכעת, אבדו עקבותיו⁶.

ענני הכבוד והמן לא פסקו

בני ישראל לא ביקשו להם אלהים אחרים, אלא ערוץ קשר אחר במקום משה, כדי לעבוד את ה'. בני ישראל ידעו שעתידה להיות דרך להתקשר עם הבורא ולעבוד אותו באמצעות המשכן. ואכן, חטאם לא היה בעבודה זרה, אלא בעשיית פסל ותמונה שעליהם לא נצטוו על ידי הקדוש-ברוך-הוא⁷. בני ישראל פונים אל אהרן בבקשה שיעזור להם למצוא דרך חדשה לעבוד את ה', "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"⁸ - איננו יודעים ואיננו משיגים את מעלתו הגדולה של משה, ולכן אנו מבקשים ממך, אהרן, שתעזור לנו למצוא תחליף ראוי במעלתו ובמדרגתו של משה.

מעין זה כותב רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, שכל אותה העת לא פסקו ענני הכבוד ולא פסק המן מלרדת, ומכאן שחטאם של ישראל לא היה חמור כל-כך. אדרבה, דווקא מדרגתם הגבוהה היא זו שהביאה לטעות המצערת של חטא העגל⁹.

1. על פי פירוש רש”י לדברים פרק כ”ב, פסוק י”ז. ↩

2. ראה בהרחבה לעיל בפרשת יתרו, פרק י”ט. ↩

3. שמות, פרק ל”ב, פסוק א’. ↩

4. ראה גם בפירוש ה’אבן עזרא’ כאן, ובספר הכוזרי, מאמר ראשון, צ”ז. ↩

5. כפי שהיה בקריעת ים-סוף, בחטא קורח ועדתו, ועוד ועוד. ↩

6. לכאורה, בני ישראל היו אמורים לפנות אל אהרן שהיה נביא בעצמו, כדי שהוא יחליף את משה, אלא שהם חששו שאם יפנו לבשר ודם שיהיה שליחם, גם הוא עלול להיעלם כמשה. ↩

7. גם הכרובים שעל הארון נראו כפסלים - להבדיל - אלא שעל עשייתם ציווה ה’, ואילו את העגל עשו בני ישראל מדעתם. ↩

8. שמות, פרק ל”ב, פסוק א’. ↩

9. בנוסף לכל זה, החוטאים בחטא העגל, היו רק 3000 איש מה’ערב רב’ שעלו עם ישראל ממצרים, וחטאם של שאר בני ישראל היה רק שלא מיחו בידם. ↩