האומן הנבחר

למה נבחר בצלאל?

בעקבות הציווי האלוקי על בניית המשכן, התייצבו כל ישראל להתנדב ולתרום לבניית דירה לקדוש-ברוך-הוא בעולם הזה התחתון. רבים וטובים התייצבו, מתוכם היו ודאי רבים מוכשרים בבנייה, באריגה, בנגרות, ועוד. אך רק אחד מכל אלה נבחר להיות האחראי על כל מלאכת המשכן - בצלאל בן אורי בן חור, ככתוב: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה… וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ"¹.

למה באמת, מבין כל המתנדבים - נבחר דווקא בצלאל?

האוֹמָן ששילב ארץ ושָׁמַיִם

על תכונותיו המיוחדות של האיש שנבחר לבנות את המשכן וכליו, אמר הקדוש-ברוך-הוא: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה"². חוכמה - היא החוכמה לעיין בדברים שהקדוש-ברוך-הוא ציווה אותנו עליהם, ואינם תלויים בבחירתנו. נראה שהחוכמה היא סוג של פילוסופיה. הפילוסוף חוקר את מהות העולם ותכליתו, וכן את טעמי הציוויים של האלוקים ואת העומק שמסתתר מאחוריהם.

תבונה, לעומת זאת, היא חוכמה ארצית, בדברים שהבורא השאיר אותם נתונים לבחירתנו, כמו הנהגת המדינה, מסחר, וכדומה.

בדרך כלל, אדם שהשתלם בהשגות רוחניות נשגבות ו"ראשו בשמים", לא יתמצא בחוכמות המעשיות והארציות כמו ניהול מדינה³. אותו אדם, לרוב, גם יבין פחות בחוכמות מקצועיות והתעסקות בחומרים טבעיים כאלה ואחרים. ייחודו של בצלאל היה בכך שלמרות שמִלְּאוֹ ה' בחוכמה עיונית והשגות רוחניות גבוהות, היה מבין ומומחה גם בחוכמות ארציות ואומנויות שונות⁴. אדם כזה, ש'ראשו מגיע השמימה'⁵ ובד בבד רגליו 'מוצבות ארצה'⁶, הוא המתאים ביותר לבניית המשכן וכליו.

מאמץ אישי ומתנת שמים

אלא שבדברים שאמרנו, יש לכאורה סתירה:

דיברנו בשבחו של בצלאל ותכונותיו הנעלות, שבזכותן בחר בו ה', אבל אם נתבונן בפסוקים, נְגַלֶּה שמעלתו באה לו כמתנת-שמים מהקדוש-ברוך-הוא, שהרי כתוב⁷: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים". אם כן, נראה שהקדוש-ברוך-הוא לא בחר בבצלאל בזכות תכונותיו אלא להיפך, הקדוש-ברוך-הוא בחר בו - ובעקבות הבחירה העניק לו את התכונות והכישורים.

אך לאמיתו של דבר, אין כאן כל סתירה. כך דרשו חכמינו זיכרונם לברכה: "אמר רבי יוחנן, אין הקדוש-ברוך-הוא נותן חָכְמָה אלא למי שיש בו חכמה"⁸. כלומר, אדם שמכין את גופו ונפשו, על ידי מאמץ והשתדלות, לקנות חוכמה אלוקית, זוכה שהקדוש-ברוך-הוא מוסיף ומעניק לו שפע של חוכמה מלמעלה, משולחן גבוה.

1. שמות, פרק ל”א, פסוקים ב’-ו’. ↩

2. שמות, פרק ל”א, פסוק ג’. ↩

3. ולכן מדגיש ישעיהו הנביא בנבואתו על המלך המשיח (ישעיהו, פרק י"א, פסוק ב'): "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה", כלומר שהמלך המשיח יהיה בקי בשכל העיוני ובשכל המעשי גם יחד. ↩

4. זהו גם פירוש דברי חכמינו זיכרונם לברכה (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ”ה, עמוד א’): “אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ”, כלומר, שבצלאל היה מבין את רמזי המשכן בשמים ובארץ, כי בחוכמתו ידע את טבעיהם של כל הנמצאים שהמשכן וכליו רומזים אליהם. ↩

5. על פי לשון הכתוב - בראשית, פרק כ”ח, פסוק י”ב. ↩

6. ראה שם, בתחילת הפסוק. ↩

7. שמות, פרק ל"א, פסוק ג'. ↩

8. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, שם. ↩