האברבנאלמשה אמת ונבואתו אמת
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם"
שמות, פרק כ', פסוק י"ט
נבואה לעם שלם
מעמד הר סיני היה מעמד ניסי ופלאי, בו עָם שלם זכה לנבואה. אין זה דבר רגיל שעָם שלם יזכה לנבואה, אלא זהו מאורע חד-פעמי. גם בני ישראל עצמם הודו שלא היו ראויים למדרגה הזו - "וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם, וַתֹּאמְרו… כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱ-לֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי"1.
בדרך כלל, הנבואה ניתנת רק ליחידים שהגיעו למדרגה נעלית במיוחד2. אם כן, מה נשתנה המעמד הזה שבו בחר הקדוש-ברוך-הוא להשרות את שכינתו ולהתגלות בפני עָם שלא היה ראוי לכך? מדוע התורה ניתנה לישראל בנבואה ישירה, ולא באמצעות נביא שהעביר את המסר האלוקי לעם?
התגלות אלוקית לבשר ודם
בדרשה זו, ובזו שאחריה, נביא כמה תשובות לשאלה. תשובות שכולן מהותיות, ומלמדות יסודות אמוניים חשובים.
להבנת התשובה הראשונה, ננסה לדמיין כיצד נראתה יציאת מצרים בעיניו של היהודי הפשוט שזה עתה נגאל. לאחר שנים ארוכות של שעבוד, מופיע משה רבינו, אדם לא מוּכר לעם ישראל, ואומר שהאלוקים דיבר אִתו וציווה עליו לגאול אותם ממצרים. משה אכן מוכיח את דבריו באותות ובמופתים, ואף מצליח לקיים את הבטחתו שנראתה בתחילה חסרת סיכוי.
ובכל זאת, עדיין היו מי שהרהרו בינם לבין עצמם: האם בורא העולם אכן דיבר עם אותו אדם, גדול ככל שיהיה? ובכלל, כיצד ומדוע יתגלה 'אדון הכל' לבשר ודם זמני ונִפסד?
ואמנם, על השלב שבו משה רבינו חוזר ממדין למצרים, ומבשֵׂר לבני ישראל שהוא בא לגאול אותם, נאמר: "וַיַּאֲמֵן הָעָם"3, ולא "ויאמן כל העם", כי היו כאלו שהאמונה המצרית הייתה מושרשת עמוק בליבם, והיו להם ספֵקות האם דברי משה הם אמת מוחלטת.
ביטול הספֵקות והפקפוקים
כדי לבטל את הספֵקות הללו מכל וכל, התקיים מעמד הר סיני. אכן, דבר תמוה הוא שהקדוש-ברוך-הוא שהוא "כל יכול" ואין לפניו שום חיסרון, ירצה להתגלות לפני בשר ודם. לכן, כדי שאיש לא יטיל ספק בכך שהקב"ה אכן התגלה למשה, הגיע מעמד הר סיני, בו התגלה הקדוש-ברוך-הוא בפני עַם שלם, אף-על-פי שייתכן כי הם מצידם לא היו ראויים לנבואה.