האברבנאלסידור העבודה של השרים הרבים
"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם, שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"
שמות, פרק י"ח, פסוק כ"ה
לשם מה היו רבבות שרים?
במשך כמה שבועות, הנהיג משה רבינו ושפט את העם לבדו. לאחר מעמד הר סיני, שינה משה את סדרי ההנהגה, ומינה שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות.
ונשאלת השאלה: מה הצורך בכל-כך הרבה שרים? האם במדינה מתוקנת יש שר על כל עשרה אנשים? האם יש צורך ב-78,6001 שרים כדי לעשות עבודה שקודם לכן משה הצליח לעשות לבדו?!
שלוש צורות של חלוקה
ההיגיון והניסיון מורים, שאדם אחד לא יכול להנהיג לבד עשרות או מאות אלפי אנשים. אבל שופט או מפקד צבאי אחד לאלף אנשים, זהו בהחלט סדר גודל הגיוני שיוצר היררכיה וסדר.
שרי המאות, שרי החמישים ושרי העשרות, נחלקו בשלוש צורות של חלוקה.
הקבוצה הראשונה - חלוקה לעניין סוגי המשפט והדינים. חלק מהשרים התמחו בדיני נפשות, חלקם התמקצעו בדיני ממונות, ואחרים בנדל"ן ובמסחר ועוד. כך, כאשר היה לאדם משפט, הוא ידע בדיוק לאן לפנות, ומי הוא השר והשופט שמתמחה במיוחד בתחום הנידון.
החלוקה השנייה, קשורה בגודל ובחשיבות הסכום שסביבו נסוב הדין. שרי העשרות ישפטו דינים עד עשרה שקלי כסף, שרי החמישים ישפטו רק בדינים בהם הוויכוח הוא עד חמישים שקלים, וכן הלאה.
התנהלות מסודרת ויעילה
התפקיד השלישי של השרים היה בהחלטות שקשורות לענייני הנהגה, בין בנושאים שקשורים לכל ישראל, ובין בנושאים שיש להם משמעות רק לשבטים מסוימים. בהחלטות שאין להן חשיבות רבה, מספיק שמעט שרים יתכנסו ויכריעו; ואילו בהחלטות בעלות חשיבות רבה יותר, יש צורך ביותר שרים שיֵשבו על המדוכה, ועד להחלטות הרות-גורל הקשורות לכלל ישראל, בהן ההכרעה תתקבל על-ידי כל השרים יחד2.
זו היא אמנם היררכיה שבה חברים שרים רבים, אך תפקידו של כל אחד מהם מוגדר וברור, וכך מחנה ישראל יכול להתנהל בצורה מסודרת וביעילות.