האברבנאלבין הבנה שכלית להשגה נבואית
"וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד"
שמות, פרק י"ט, פסוק ט"ז
בדממה דקה או בקולות וברקים?
בספר מלכים1 מסופר, שאליהו הנביא ברח מפני אחאב מלך ישראל ואשתו איזבל, אל "הַר הָאֱ-לֹהִים חֹרֵב"2. כלומר, אל הר סיני. בהר סיני חווה אליהו התגלות אלוקית מופלאה - "וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק, מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה', לֹא בָרוּחַ ה'. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ ה'. וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה".
נוכח הפסוקים הללו על אליהו הנביא, צפה ועולה שאלה על מעמד הר סיני, המתואר בהרחבה בפרשתנו. מספר מלכים אנו לומדים שדרכו של הקדוש-ברוך-הוא היא להתגלות בקול דממה דקה, לא ברעש וברעמים. אם כן, מדוע במעמד קבלת התורה הקדוש-ברוך-הוא התגלה לעם ישראל דווקא בקולות וברקים ובקול שופר הולך וחזק? ובכלל, מה פשר המראות והקולות הללו, ומה הם נועדו ללמדנו?
יתרונות ומגבלות השכל
בפרשתנו מתוארים ארבעה3 מראות וקולות ייחודיים שנראו ונשמעו במעמד הר סיני. 1. קולות, כלומר רעמים. 2. ברקים. 3. ענן כבד על ההר. 4. קול שופר הולך וְחָזֵק מאוד.
אלה מהווים משל לשתי דרכים שונות של השגה:
דרך אחת היא הדרך השכלית, המחקרית והעיונית. כלומר, עמל האדם בשכלו האנושי כדי להגיע לתובנות ומסקנות כאלה ואחרות. שלוש ההתגלויות הראשונות, רומזות לדרך הזו ולחסרונותיה.
בדרך החקירה השכלית האנושית, יהיו תמיד 'קולות' רבים שיַחלקו אלו על אלו, יסתרו אלו את אלו, ולא יצליחו להגיע לאמת אחת מוחלטת. בנוסף לכך, ייתכן שהחקירה השכלית תאפשר הצצה חטופה אל האמת, ויהיו בה הבזקים של דברי טעם, אבל היא לעולם לא תקיף את כל האמת בשלימותה. לכך רומזים הברקים שמאירים לרגע, אך מיד אחר-כך הם נעלמים.
הגילוי השלישי הוא הענן הכבד שירד על ההר. וגם הוא רומז לניסיון להגיע לאמת המוחלטת על-ידי השכל האנושי מצד אחד, ועל המגבלות שלו מצד שני. הענן יוצר ערפל, מכביד על הראייה - ורומז לקוצר ההשגה האנושית בטבע ומהות הדברים.
אמת ברורה ונצחית
לעומת שלושה גילויים אלו, קול השופר רומז לדרך ההשגה השנייה - הנבואה מאת ה'. קול השופר חזק וברור, כדי ללמדנו שבהשגה נבואית אין טעויות וספֵקות, והיא חזקה וברורה. בניגוד לתקיעת שופר על-ידי אדם בשר ודם שהולכת ונחלשת, קול השופר שנשמע בהר סיני, "הולך וחזֵק" כי הוא אינו חומרי אלא רוחני. המילה 'שופר' נגזרת מהשורש ש.פ.ר שפירושו יופי, משום שההשגה הנבואית היא יפה, זכה ונקייה מכל מום או רבב.
פילוסופים רבים ניסו לעמוד על משמעות החיים ותכליתם, אך ניסיונותיהם מעלים תשובות שונות ומשונות הסותרות זו את זו, ואינם מצליחים להגיע לאמת אחת, ברורה ושלימה. רק בתורה שניתנה לעם ישראל בנבואה מפי בורא העולם, יש לקבל אמת שלימה, ברורה ונצחית4.