לדבוק בבורא

מה חשבתם?

רגע לפני הכניסה לארץ, כשנראה שכל העם מאוחד ברצונו להיכנס כבר אל הארץ המובטחת, באים לפתע בני גד ובני ראובן, ובקשה בפיהם. הם רואים סביבם את ארץ סיחון ועוג, האזור אותו הם כבשו לא מכבר, ולעיניהם נפרשׂים מרבדים של ירק ותבואה, מרחבים המתאימים במיוחד למקנה הרב שהיה בחזקתם של שבטים אלה, והם מבקשים לקבל את נחלתם בחבל ארץ זה.

כשבני גד ובני ראובן הביאו את בקשתם לפני משה רבינו, הוא מתפלא מאוד על הבקשה, ובתמיהתו הוא שואל אותם שאלה חדה ונוקבת: "האחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?!"¹.

שאלתו של משה רבינו כל-כך זועקת, עד שלא ברור מה באמת עבר לבני ראובן וגד בראש. ושאלה זו כל-כך גדולה, שצריך להבין, איך בסופו של דבר, משה אכן נענה לבקשתם של בני גד ובני ראובן?

בין יוסף לאחיו

נחזור קצת לאחור בציר הזמן, לימי השבטים. כבר באותם ימים, היו הבדלים בין השבטים בדרכי עבודת ה'. רוב השבטים עסקו, כאבותיהם לפני כן, ברעיית צאן, כפי שהעידו על עצמם בפני פרעה: "רועה צאן עבדיך, גם אנחנו גם אבותינו"². הסיבה הרוחנית לעיסוק דווקא במלאכה זו, היא שמצד אחד, אדם מישראל לא יכול רק לשבת באוהלה של תורה, אלא נדרש ממנו גם לעסוק בתיקון ובירור העולם. ומצד שני, השבטים לא רצו לעבוד בעבודה כזו שתסיח את דעתם ותטריד אותם, ותמנע מהם להיות דבקים באלוקות ועסוקים בדברים שבקדושה, לכן הם בחרו ברעיית צאן, עבודה שאין בה יותר מדי עיסוקים גשמיים מטרידים.

ואילו יוסף הצדיק, עבד את ה' בדרך שונה. יוסף היה ה'משנה למלך' במצרים, ומתוקף תפקידו עסק רבות במגע קרוב עם ענייני העולם, בהתאם למינוי שקיבל מפרעה, שאמר לו: "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"³. אלא שיוסף לא היה בדרגה נמוכה יותר מאחיו. להיפך - יוסף היה בדרגה רוחנית כל-כך גבוהה עד שהיה יכול לעסוק בענייני העולם ללא כל חשש שהדבר ימנע ממנו להיות דבוק בה' בו-זמנית⁴.

בקשה לגיטימית

בקשתם של בני גד ובני ראובן, הייתה להידמות לאבותיהם השבטים, ולעסוק בענייני העולם במינימום האפשרי - כמו עבודת רועי הצאן - כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא הפרעות וטרדות. לכן, כיוון שבקשתם לא הייתה ממניעים פסולים, אלא מתוך רצון להיות דבקים בה' ללא הפרעות, הסכים משה, בסופו של דבר, ונענה לבקשתם, לאחר שיסיימו להילחם על כיבוש הארץ עם שאר אחיהם⁵.

1. המשך הכתובים, במדבר, פרק ל"ב, פסוק ו'. ↩

2. בראשית, פרק מ"ז, פסוק ג'. ↩

3. בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ד. ↩

4. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה, חלק א', עמוד קצ"ב ואילך. וראה לעיל בספר בראשית, פרשת מקץ, בדרשה "שינוי בתפיסה". ↩

5. ראה מאמר דיבור-המתחיל "ומקנה רב", 'ליקוטי תורה - תורת שמואל' תרכ"ט (לאדמו"ר המהר"ש) [מהדורת תשנ"ב], עמוד רפ"א ואילך (וראה בסיום המאמר שם, עמוד רפ"ז). ↩