נדרים כדי להתקדש

למה אין תולים באיסור?

פרשת "מטות" נפתחת בדיני נדרים. כאשר אדם נודר נדר, הוא חייב לעמוד בדיבורו ולקיים את נדרו. ומפסוק זה למדים חכמינו¹ שאין נדרו של האדם נחשב נדר "עד שיִדוֹר בדבר הנדוּר", כלומר, דבר שהיה מותר, ונאסר בנדר. למשל, אדם המחזיק בתפוח ומבקש לאסור על עצמו בנדר את אכילת התפוח, יכול לומר: "דבר זה עליי כהקדש", ומעתה הנדר חל ואסור לו לאכול את התפוח. אך אם הוא תולה את נדרו בדבר שהתורה כבר הגדירה כאיסור, כמו למשל אם יאמר: "דבר זה יהיה עליי כבשר חזיר", הנדר לא חל, והתפוח מותר באכילה, כי הנודר תלה את הנדר בדבר אסור ולא בדבר הנדור.

וצריך להבין:

אם רצונו של האדם לאסור על עצמו את התפוח באכילה, מדוע זה כל-כך חשוב האם תלה את נדרו בדבר שנאסר בנדר או בדבר שאסור מן התורה?

להזדכך ולהתעלות

שנינו במשנה במסכת אבות: "נדרים - סייג לפרישות"². כלומר, נדר ראוי הוא לא כזה שנעשה סתם כך, מטעמים מזוכיסטיים כאלו ואחרים, אלא שהאדם אוסר על עצמו דברים מסומים כדי לזכך ולעדן את גופו, וכדי לרומם את נשמתו. לשם כך הוא נודר שלא ליהנות מדברים גשמיים מסוימים הקיימים בעולם הזה.

וזוהי המשמעות הפנימית של הדברים:

לכל דבר גשמי בעולם הזה, יש שורש ומקור בעולמות העליונים הרוחניים, כדברי חכמינו במדרש: "אין לך כל עשב ועשב למטה שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל"³. יתֵירה מכך, ככל שהדבר הגשמי שבעולם הזה, נחות יותר, יש לו שורש ומקור נעלה יותר מהדברים שבירידתם לעולם נראים נעלים ממנו. למשל, שורשם של בעלי-החיים נעלה יותר משורשו של האדם, ושורשו של הצומח נעלה יותר מזה של החי. וזאת, בהתאם לכלל הקובע כי "כל הגבוה ביותר, יורד למטה ביותר"⁴. וכמו חומת אבנים שנופלת, והאבן שבראש החומה תנחת במרחק רב, לעומת האבן שבתחתית החומה שתיפול קרוב מאוד⁵.

כאשר האדם מתבונן בכך, הוא מגלה שלמעשה הדברים הגשמיים מהם הוא נהנה לצרכיו האישיים והאנוכיים, טומנים בחובם אור אלוקי נעלה ביותר. לכן הוא נודר הנאה מאותם דברים, כדי שלא ליהנות לצרכיו שלו מהאור האלוקי השוכן בדבר הנדור⁶.

לנדור בטוב

מעתה, אחרי שהובן שנדר אינו התרחקות גרידא מהנאות העולם, אלא מעשה של התקדשות והיטהרות פנימית, מובן מדוע הדבר שבו תולים את הנדר הקדוש, לא יכול להיות דבר טומאה כבשר חזיר, אלא הנדר צריך להיות תלוי בדברים שבמהותם הם טוב וקדושה. ולכן נודרים רק בלשון כמו: "יהא דבר זה עליי כהקדש" או "כעולה"⁷.

1. תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף י"ד, עמוד א'. ↩

2. מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ג. ↩

3. בראשית רבה, פרשה י', פיסקא ו'. ↩

4. ראה 'שערי אורה' (לאדמו"ר האמצעי), שער הפורים, פרק י"ב. שם, פרק ל"ב ואילך. וראה גם לוח "היום יום", כ"ז אדר ב'. ↩

5. 'תורה אור', פרשת יתרו, דף ע"ג, א'. 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"א, ב'. ↩

6. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ג, ב'. ↩

7. לפי 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"א, א'. שם דף פ"ב, ב'. דף פ"ג, ב'-ג'. ↩