כולם מגויסים

כולם או רק חלק?

הציווי על המלחמה במדין, נפתח במילים "הֵחלצו מאִתכם". בשתי מילים אלו, קיימת סתירה לכאורה. שכן משמעות המילה "החלצו", היא שכולכם (כל בני ישראל) יחד, באופן קולקטיבי, צריכים לצאת למלחמה ככוח חלוץ. ואילו מהמילה "מאתכם" נראה כי התורה חוזרת בה, כביכול, ואומרת שרק חלק מכם ייצאו למלחמה (ואם כך, היה צריך לומר: "ייחלצו מאיתכם"). כיצד הסתירה הזו מתיישבת?¹

בפירוש 'אור החיים'² מוסבר, כי משה אמר לעם "החלצו", כלומר הֵחלצו מעצמכם, מפני שידע שלא כל העם ראויים לצאת ולהילחם במדין, כי רבים מהם חטאו עם בנות מואב, כמסופר בתורה לפני כן. וכדי לבחון מי הם הראויים להילחם, משה אמר לעם שייחלצו למלחמה מעצמם, וכל איש יראה אל ליבו האם הוא אכן נקי מחטא זה וראוי לצאת אל המלחמה.

המלחמה ב'שנאת חינם'

בשנת תרנ"ט, בשבת פרשת נֹח, שהה החסיד רבי לייב מוועליז אצל האדמו"ר הרש"ב, רבי שלום דובער מליובאוויטש. בעיירתו של ר' לייב, שררה באותו זמן מחלוקת גדולה, ור' לייב, שהיה ירא שמים גדול, וללא פניות אישיוֹת כלשהן, אך בעל אופי תקיף, נהג במחלוקת זו בנוקשות רבה מאוד. באותה שבת השתתף ר' לייב בהתוועדות קצרה בביתו של רבי יוסף יצחק (האדמו"ר הריי"צ), בנו של האדמו"ר הרש"ב. באמצע ההתוועדות, הגיע האדמו"ר הרש"ב לבית בנו, ונשא לפני המשתתפים מאמר חסידות, המיוסד על תורתו של האדמו"ר הזקן³. המאמר⁴ פותח בפסוק "החלצו מאתכם אנשים"⁵, ומדובר בו בהרחבה על כך שמלחמת מדין לא הייתה רק מלחמה גשמית, אלא גם מלחמה רוחנית. 'קליפת מדין' ברוחניות, מלשון ריב ומדון, היא רגש גאווה הגורם ל'שנאת חינם', שאדם שונא את חברו סתם כך, על לא דבר. הסיבה האמיתית לשנאה היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו⁶.

להכניע את המדון

במלחמה הגשמית נגד המדיינים, לא כל אחד היה ראוי לצאת להילחם בפועַל, שהרי ישנם גם נשים וילדים, זקנים וחולים, ובוודאי אין הכוונה שכולם ייצאו אל החזית. אך לא כך הם פני הדברים במלחמה הרוחנית, בה מוטלת על כל אדם הזכות והחובה לצאת ולהילחם ב'קליפת מדין' עד חורמה, ולבער מקרבו את רגש הגאווה והישות העצמית. רק בהתגייסות מלאה של כל אחד ואחת מישראל למלחמה זאת, ניתן להכניע ולשַבר את 'קליפת מדין' הכללית שקיימת בעולם וגורמת לכך שהעולם ייראה כמציאות נפרדת מהקדוש-ברוך-הוא; ועל-ידי מלחמה זו ב'מדין', הופכים את העולם כולו שיהיה בטל לחלוטין לפני ה' יתברך⁷.

וזהו פירוש "החלצו", שמשמעותו 'כולכם'. כלומר, שכל אדם צריך לעמוד במלחמה זו ללחום נגד יצרו, ובעד שם הוי"ה המורה על ייחוד ה'.⁸ דהיינו, שתהיה ההתכללות וההתאחדות של כל עם ישראל כאחד ממש, כאיש אחד, בלי שום פירוד לבבות, ודווקא על-ידי-זה יכניעו את מדין⁹.

1. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ה, ד' ואילך; דף פ"ז, א' ואילך. ↩

2. על הפסוק. ↩

3. ראה מאמר דיבור-המתחיל "החלצו", מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו [מהדורת תשס"ה], חלק ב', עמוד תק"צ ואילך. ↩

4. נדפס בספר המאמרים תרנ"ט (במהדורת תשע"ב, מעמוד רכ"ה ואילך), וגם בקונטרס בפני עצמו. ↩

5. המאמר נאמר פעמיים בשנת תרנ"ט: בשמחת תורה, ובעת ביקורו של ר' לייב מוועליז. ↩

6. ספר המאמרים תרנ"ט (לאדמו"ר הרש"ב), עמודים רכ"ז-רכ"ח. ↩

7. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ו, ד'; דף פ"ח, ב'. ↩

8. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ה, ד'; דף פ"ו, ד'. ↩

9. 'ליקוטי תורה', פרשת מטות, דף פ"ו, ד'. ↩