אש הכוח לנצח

מהו ה"ער" שהאש אוכלת?

בתיאור גדולתו וגבורתו של סיחון, אומרים ה"מושלים" כי האש שיצאה מחשבון, אכלה את "עָר", היא עיר הבירה של מואב, וכבשה אותה.

מוסבר על כך בתורת החסידות¹, כי לפי פנימיות הדברים, האש היוצאת מחשבון רומזת לנשמה, שעל-ידי קיום מצוות ה', היא מקבלת מלמעלה כוחות שנמשלו לאש, המעניקים לה את היכולת לעסוק בעבודת בירור הניצוצות האלוקיים הנמצאים בדברים הגשמיים, ולהצליח במשימה הזו.

אם כן, נדרש ביאור, מהו עניינה של אותה "ער מואב" שהאש היוצאת מלמעלה "אוכלת" אותה?

אבא ואמא של הרגשות

השכל מחולק לשלושה חלקים - חוכמה, בינה ודעת. החוכמה היא ההברקה הראשונית של נקודת הרעיון. הבינה היא פיתוח הנקודה וההסתעפות שלה לפרטים, סברות והסברים, היוצרים רעיון שלם. שני חלקים אלה מביאים את השכל אל ה"דעת", בה השכל נקלט היטב והאדם מתחבר עם הרעיון, וכתוצאה מכך מתעוררים רגשות ומעשים ברוח הרעיון.

ומאחר שהחוכמה והבינה הן ה'מולידות' את הרגשות (אחרי עיבוד הרעיון ב'דעת'), הן נקראות בתורת הסוד "אבא" ו"אמא" בהתאמה².

וכך גם בספירות העליונות: החוכמה העליונה נקראת 'אבא', והבינה העליונה נקראת 'אמא'.

המפרשים אומרים³ שהמילה "מואב" היא כמו "מֵאָב". מכאן ש"מואב" היא החוכמה של צד הטומאה. שכן, כשם שיש חוכמה בקדושה, יש כזו גם בצד שכנגד, כי "זה לעומת זה עשה האלוקים"⁴. וכשם שבקדושה, החוכמה היא אמצעי להכיר ולדעת את ה' ולהתעלות במעלות התורה, כך גם בצד הנגדי - החוכמה משמשת אמצעי להתחכמות כיצד להרע⁵.

בדומה לכך, ישנה גם התחכמות שלילית אצל האדם בחיי היום-יום, וזהו ריבוי ההתחכמויות והתחבולות היתֵירות בענייני משא ומתן ועסקים, דבר המביא אותו להסיר את ביטחונו מה', באומרו⁶: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיִל הזה". התנהגות כזו גורמת לאדם טמטום המוח. מוחו נעשה מגושם מחמת העמקתו בעניינים גשמיים, והוא אינו יכול להתבונן בגדוּלת ה'.

הדרך לתקן את הנזק שנוצר מהשימוש בחוכמה של היפך הקדושה, היא על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות, ועל כך נאמר: "כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון. אכלה ער מואב". כלומר, ה'חוכמה עילאה' שאותה ממשיכים על-ידי התורה והמצוות, דוחה את החושך והסכלות של הנפש הבהמית, ואדרבה, נהפך השכל של הנפש הבהמית לטוב, והיא נכללת בחוכמה שבנפש האלוקית המתבוננת בגדוּלת ה'⁷.

לנצח את "מואב"

לסיכום: 'קליפת מואב' היא קליפה קשה במיוחד, יותר משאר סוגי הכוחות של הסטרא אחרא, הנמוכים במעלתם ממעלת החוכמה. קליפה זו נקראת "ער מואב" כי היא האויב של צד הקדושה, שכן "עָר" פירושו: אויב⁸.

והדרך לנצח את 'קליפת מואב' היא באמצעות הכוחות המיוחדים שהקדוש-ברוך-הוא מעניק לשם כך לנשמות ישראל, כוחות שנמשלו לאש. ובני ישראל זוכים לקבל את הכוחות הללו על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות שממשיכות מלמעלה אור נעלה וגבוה ביותר.

1. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת חוקת, דף ס"ו, ב'. ↩

2. פרדס רימונים, שער ח' (שער מהות והנהגה), פרק י"ז. וראה תניא, ליקוטי אמרים, פרק ג'. ↩

3. אבן-עזרא לבראשית, פרק י"ט, פסוק ל"ז. וראה רש"י שם. ↩

4. קהלת, פרק ז', פסוק י"ד. ↩

5. ראה ירמיהו, פרק ד', פסוק כ"ב: "חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו". ↩

6. דברים, פרק ח', פסוק י"ז. ↩

7. 'ליקוטי תורה', פרשת חוקת, דף ס"ו, ג'. ↩

8. ראה שמואל ב', פרק כ"ח, פסוק ט"ז, וברש"י שם. תהילים, פרק קל"ט, פסוק כ', וברש"י שם. ↩