לשמר את האור

למה לשמור את האפר?

עשיית 'פרה אדומה' היא מאורע נדיר למדי, וכפי שכתב הרמב"ם¹: "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במִצְוָה זו עד שחרב הבית בַשנייה. ראשונה עשה משה רבינו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית [השני], והעשירית יעשה המלך המשיח², מהרה ייגָלה, אמן כן יהי רצון"³.

התורה מְצַוָה, כי לאחר שריפת הפרה והשימוש באפר הפרה כדי לטהר את הטמאים בטומאת מת, יש להניח מן האפר הנותר למשמרת ולזיכרון לדורות הבאים. מובא במשנה⁴, כי את האפר היו מחלקים לשלושה חלקים: חלק אחד, היה נשמר בחֵיל⁵ והיה מוצנע שם למשמרת⁶, החלק השני הונח בהר הזיתים (שם שרפו את הפרה), והחלק השלישי התחלק למשמרות הכהונה⁷.

ונשאלת השאלה:

מה מיוחד באפר ה'פרה האדומה' שדווקא אותו הצטוו בני ישראל לשמור?⁸

אומרים על כך המפרשים⁹:

מִצְוַת 'פרה אדומה' באה לתקן את חטא העגל. ולכן, כשם שמחטא העגל נשאר זיכרון נצחי, וכפי שאמרו חכמים¹⁰ שאין פורענות שבאה על ישראל שאין בה מקצת מפִירעון העונש על חטא העגל, כך גם אפר הפרה צריך להישאר לדורי דורות.

אור נעלה ונעלם

מִצְוַת 'פרה אדומה' היא מִצְוָה כללית, המסמלת את כל התורה כולה. לכן נאמר במִצְוָה זו "זאת חוקת התורה"¹¹ ולא "זאת חוקת הפרה"¹². עניינה הפנימי של מִצְוַת 'פרה אדומה' הוא שקיומה הינו ללא ידיעה והבנה של האדם בטעמי המִצְוָה. וזאת, משום שהאור האלוקי הנמשך מלמעלה על-ידי קיומה, הוא ממקום נעלה מאוד, הנעלם ונסתר מהשכל האנושי, ואין לאדם יכולת להשיגו. לכן גם המִצְוָה עצמה היא נעלמת מכל שכל, ואיש אינו מבין את טעמה האמיתי.

כאשר האדם מקיים את מִצְוַת 'פרה אדומה', הוא ממשיך את האור הנעלה של שורש המִצְוָה לכל שאר ענייני התורה והמצוות, גם אלה שכן מובנים בשכל, ולכן בדרך-כלל לא מורגש בהם בגלוי שורשם ומקורם הגבוה למעלה. אך בכל זה לא די. על האדם לוודא גם, שהאור הנמשך על-ידי קיום המִצְוָה יהיה "למשמרת". כלומר, אור שאכן ימלא את מטרתו, ויאיר לכל שאר המצוות שהוא מקיים¹³.

קיום שלם ורצוי

זוהי, אם כן, השלימות המיוחדת של מִצְוַת 'פרה אדומה'. התורה אינה מסתפקת בכך שהאור האלוקי הנעלה והנעלם יהיה נמשך על-ידי מִצְוָה זו בלבד. רצונו של הקדוש-ברוך-הוא הינו שהאור הגדול יאיר בכל המצוות. וזו המשמעות הנרחבת של "חוקת התורה". וכך כל קיום המצוות של האדם הוא שלם, רצוי ונכון.

1. משנה תורה, ספר טהרה, הלכות פרה אדומה, סוף פרק ג'. ↩

2. ראה גם התוועדויות תשנ"ב, חלק א', עמוד 234, ובנסמן בהערות שם. ↩

3. ראה 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ח, עמוד 135 (ואילך), ובהערה 35 שם. ↩

4. ראה מסכת פרה, פרק ג', משנה י"א. תוספתא שם, הלכה ח'. ↩

5. שטח בהר הבית שבין הסורג (מחיצה שהקיפה את חומת העזָרה) לחומת העזָרה, ברוחב עשר אמות. ↩

6. ראה תוספתא, מסכת פרה, פרק ג', הלכה ח'. רמב"ם, הלכות פרה אדומה, פרק ג', הלכה ד'. ↩

7. ראה תוספתא, מסכת פרה, פרק ג', הלכה י"ד. רמב"ם, הלכות פרה אדומה, פרק ג', הלכה ד'. ↩

8. ראה רמב"ם, הלכות פרה אדומה, פרק ג', הלכה ד'. 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ח, עמוד 131 ואילך. ↩

9. רש"י לבמדבר, פרק י"ט, פסוק כ"ב. רבינו בחיי לבמדבר, פרק י"ט, פסוק ב'. ↩

10. רש"י לשמות, פרק ל"ב, פסוק ל"ד. ↩

11. תחילת פרשתנו. ↩

12. ראה גם לעיל בדרשה "תורת חוקה ומשפט". ↩

13. וראה 'ליקוטי תורה', פרשת חוקת, דף נ"ז, ג'. ↩