תורת חוקה ומשפט

למה 'זאת חוקת התורה'?

פרשת השבוע פותחת במִצְוַת 'פרה אדומה'. יהודי הנוגע במת, או שוהה לצִדו בבית אחד, נטמא ב"טומאת מת". הדרך להיטהר היא על-ידי שריפת פרה אדומה¹, ופיזור אפרה על מים חיים בתוך כלי. במים אלו מזים באזוב על האדם שנטמא², ביום השלישי וביום השביעי, ואז הוא טובל במקווה, ונִטהר בערב.

כפתיח למִצְוָה זו, התורה אומרת: "זאת חוקת התורה". ונשאלת השאלה: למה לא נאמר "זאת חוקת הפרה", או "זאת חוקת הטהרה", כמו שנאמר לגבי קורבן הפסח: "זאת חוקת הפסח"?³

יתרון ה'חוקים'

להבהרת הדברים יש להקדים, כי מצוות התורה נחלקו לשלושה סוגים: משפטים, עדות וחוקים⁴. 'משפטים' הן מצוות שטעמן פשוט ומובן בשכל האדם (למשל, כיבוד הורים), וגם אילו התורה לא הייתה מְצַוָה עליהן, היה צריך לקיימן, וכדברי חכמים⁵: "אִלמלא לא ניתנה תורה, היינו למדים צניעות מחתול, ו[איסור] גזל מנמלה".

'עדות' הן מצוות שטעמן מובן לאחר שהתורה ציוותה עליהן, כמו השבת (זיכרון לכך שה' שַָׁבַת ביום השביעי⁶, וזֶכר ליציאת מצרים⁷) והמועדים.

ואילו בסוג השלישי נמצאות המצוות שאינן מובנות כלל בשכל (למשל, איסור שעטנז ומִצְוַת 'פרה אדומה'), ומקיימים אותן רק בגלל שכך ציווה ה'. המצוות הללו נקראות 'חוקים'.

מוסבר על כך בתורת החסידות, כי ההבדל נובע משורשן של המצוות. שורש המצוות שאינן מובנות בשכל, הוא ממקור גבוה ביותר, נעלם ונסתר⁸ - בחינת התורה כפי שהיא בעצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא, שם היא מאוחדת בו באחדות גמורה.

גילוי האור הנעלם

טעמה של מִצְוַת 'פרה אדומה' אינו ידוע לנו, וכפי שנאמר במדרש⁹: "אמר הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם [מִצְוַת] פרה, אבל לאחרים - חוקה"¹⁰. אך דווקא בגלל זה, בקיום מצוה זו ממשיכים אור נעלה מאוד, הבא מעצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא, שאינו נמשך על-ידי המצוות המובנות בשכל.

מכאן, שבקיום מִצְוַת 'פרה אדומה', ממשיכים את האור הנעלה של ה'חוקים' גם בשאר חלקי התורה, ששורשם העליון לא ניכר בהם, מאחר שבירידת התורה לעולם עבר האור צמצומים רבים.

לכן, דווקא במִצְוַת 'פרה אדומה' נאמר: "זאת חוקת התורה", שכן זו מצוה מהסוג שממשיך אור מופלא על כל התורה¹¹.

1. פירוט נוסף אודות שריפת הפרה, מובא להלן, בדרשה "שריפה מתקנת". ↩

2. ראה רמב"ם, ספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק אחד עשר, הלכה א'. ↩

3. שמות, פרק י"ב, פסוק מ"ג. ↩

4. דברים, פרק ו', פסוק כ' (וראה רמב"ן שם). וראה 'ליקוטי שיחות', חלק ד', עמוד 1056 ואילך. ↩

5. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק', עמוד ב'. ↩

6. לפי נוסח הקידוש לליל שבת. וראה שמות, פרק כ', פסוק י"א. ↩

7. נוסח הקידוש לליל שבת. וראה דברים, פרק ה', פסוק ט"ו. ↩

8. ראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת במדבר, דף י"ח, א'. ↩

9. מדרש תנחומא, פרשת חוקת, סימן ח'. במדבר רבה, פרשה י"ט, פיסקא ו'. ↩

10. וראה 'ליקוטי שיחות', חלק י"ג, עמוד 67 ואילך. ↩

11. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת חוקת, דף נ"ו, א'-ב'-ג'. ↩