האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 6/10 לפרשה

הררי אהבה

"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר"

במדבר, פרק כ', פסוק כ"ה

מהו ייחודו של 'הֹר ההר'?

תקופת שהותם הארוכה של בני ישראל במדבר, הולכת ומסתיימת. ואחרי ארבעים שנה, העם קרוב סוף-סוף לכניסה לארץ ישראל. זה הזמן לביצוע הגזירה שגזר הקדוש-ברוך-הוא על משה ואהרן ב'מי מריבה', שלא יזכו להיכנס אל הארץ המובטחת, ככתוב: "… לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם"1.

עתה הגיעה שעתו של אהרן הכהן להסתלק מן העולם. והמקום שנבחר על-ידי הקב"ה שבו יסתלק וייטמן אהרן הכהן, הוא "הֹר ההר". מדוע נקבע לכך דווקא המקום הזה?

אהבה בגובה של הר

להבהרת הדברים יש להקדים, שעבודת ה' של אברהם אבינו, היהודי הראשון, הייתה עבודה בקו האהבה. וכפי שנאמר2: " אברהם אוהבִי". בשונה מעבודת היראה שהיא מתוך ביטול מוחלט של מציאותו של האדם, בעבודת האהבה המגמה היא לרומם ולהגביה את ליבו של האדם לקדושה, ובכך להרבות את רגש האהבה לה'. ומאחר שעבודת האהבה היא באופן של הגבהה, לכן נזכר לגביה המושג 'הר', המסמל הגבהה והתנשאות. וכדברי חכמינו: "… אברהם שכתוב בו הר, שנאמר3: 'אשר ייאמר היום בהר ה' ייראה'"4.

אולם, לצד יתרון הרוממות, באהבתו של אברהם אבינו יש חיסרון. שכן, מאחר שאהבתו את ה' באה מהתבוננות שכלית בגדולת הבורא כפי שהיא נראית בענייני העולם (בחינת "אהבת עולם"), הרי דרגת האהבה שהגיע אליה, היא דרגה שנברא מסוגל להגיע אליה בשכלו, ולא למעלה מזה5.

כמו הר על גבי הר

גם אהרן הכהן, כאברהם אבינו, עבד את ה' באהבה. עליו אמר הלל הזקן6: "הווי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אך שלא כאברהם, אהבתו של אהרון הגיעה אליו מלמעלה. לכן אהבת ה' של אהרן הייתה בדרגה גבוהה יותר (בחינת "אהבה רבה"), ולא מוגבלת במידת ההשגה השכלית, מאחר שמקורה הוא רוחני ובלתי מוגבל7.

מכאן, שאם אהבתו של אברהם נמשלה להר, מרוב גובהה ומעלתה, אהבתו של אהרן, הנעלית עוד יותר, נמשלה להר גבוה עוד יותר, כפליים מזה של אברהם אבינו.

ולכך רומזת התורה באמירה שאהרן נפטר מן העולם ונטמן ב'הֹר ההר'. ללמדנו, שאהבתו של אהרן הייתה נעלית כל-כך עד שהייתה גבוהה יותר מאהבתו של אברהם. כגובה שני הרים, זה על גבי זה, לגבי הגובה של הר אחד לבדו.


  1. במדבר, פרק כ', פסוק י"ב. ↩

  2. ישעיהו, פרק מ"א, פסוק ח'. ↩

  3. בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ד. ↩

  4. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח, עמוד א'. ↩

  5. וראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת בהעלותך, דף ל"ב, ב', שב'אהבת עולם' של אברהם אבינו ישנו הרגש עצמותו של האוהב שרוצה להתקרב ולדבוק באלוקות, מה-שאין-כן ב'אהבה רבה' של אהרן, הוא אינו רוצה לעצמו שום דבר כלל, וכל רצונו הוא רק שתהיה נחת רוח לפני ה' יתברך. ↩

  6. מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב. ↩

  7. לפי 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ"א, א'. (וראה גם 'תורה אור', הוספות לפרשת תצוה, דף ק"י, ג'. 'תורה אור', פרשת תצוה, דף פ"ב, א' ואילך. ספר הערכים - חב"ד, חלק ב', ערך 'אהרן - ביחס לאברהם', עמוד קכ"א ואילך). וראה גם להלן בפרשת מסעי, בדרשה "ריחו של משיח". ↩