גם מאמץ – גם הבטחה
"זֶה יִתְּנוּ, כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל"
שמות, פרק ל', פסוק י"ג
מחצית ועשרה
פרשת מעשה העגל, המתוארת בהרחבה בפרשתנו, הביאה מגיפה על עם ישראל. אולם, חיבתם של ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא נותרה בעינה. לכן, אחרי שהאלוקים סלח להם, הוא מבקש לספור אותם1. לשם כך, הראה הקדוש-ברוך-הוא למשה רבינו 'מטבע של אש' של 'מחצית השקל', וציווה עליו ליטול מטבע כזה מכל בן-ישראל מבן עשרים שנה ומעלה. תרומה זו, שימשה ליציקת אדני המשכן, והיא באה ככפרה על 'חטא העגל'.
להבהרת עניין 'מחצית השקל' על-פי פנימיות התורה, קודמת השאלה:
שווי ה'שקל', הוא עשרים גרה. ואם-כן, מדוע הציווי הוא לתת "מחצית השקל", ולא בפשטות - עשר גרה? וגם, מהו למעשה הקשר הפנימי בין התרומה לשקל, ומדוע יש לתת דווקא מחצית ממנו?2
חובה וזכות
להסבר הדברים, נוסיף, כי את הפסוק "נודע בשערים בעלה"3, דורשת תורת החסידות על מערכת היחסים השוררת בין הקדוש-ברוך-הוא לבין נשמות ישראל. ה', שהוא "בעלה" של הנשמה, משפיע לה "בשיעורים" - כל אחת כפי כוחה ומדרגתה, ולפי היכולת שלה לקלוט ולהכיל.
על הנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך"4, מוסבר שהפסוק מתפרש בשני אופנים, לפי שתי דרגות של אהבה. הפירוש הראשון, ביחס לדרגה הראשונה, רואה את הפסוק כציווי על כל יהודי להתבונן בגדולת הבורא5, ולהפנים שכל העולמות מקבלים קיום וחיוּת ממנו יתברך, כדי לעורר בלב אהבה כלפיו. הפירוש הנוסף, ביחס לדרגה השנייה, מחדש, ש"ואהבת" היא הבטחה כי כך יהיה. הקדוש-ברוך-הוא, יוצר הנשמה, יזין וימלא אותה באהבה, ללא קשר לבחירתו של האדם או מאמץ מצידו.
השגת הדרגה הראשונה, כרוכה ביגיעה עצומה מצד היהודי המְצוּוֶה עליה. אך כאשר הוא כבר משיג אותה - עליו להתבטל לה' בצורה מוחלטת, לתקן את מידותיו ולהיות תמיד בשליטה מלאה על מעשיו, דיבוריו, ואפילו מחשבותיו, כדי לאפשר לאהבת ה' להמשיך לפעום בו, מבלי שמציאותו האישית 'תכבה' אותה.
האהבה המובטחת
אך דרגת האהבה השנייה, היא גבוהה עד כדי כך, שאין בינה לבין מעשה האדם שום קשר. דרגה זו נקראת "שקל הקודש כסף", כיון שהיא רומזת לאהבה עזה ברמה גבוהה של כיסופים.
זהו הקשר בין חובת כל יהודי להרים תרומה לקדוש-ברוך-הוא, לבין השקל. כל אחד מישראל מְצוּוֶה לתת 'מחצית השקל', זהו רמז להתקרבות לאלוקות בהשקעת מירב המאמצים כדי להשיג את דרגת האהבה הראשונה, בעוד שהדרגה השנייה והנעלית יותר - איננה תלויה במעשיו ובעבודתו.
כל יהודי צריך לדעת, שאם יתאמץ ויתייגע, בסופו של דבר תחול עליו גם אהבת ה' ברמה של "ואהבת" לשון הבטחה ולשון עתיד, "שסופך לבוא לידי אהבה זו"6.
בעל התניא