משימה לעם סגולה

ברוח טובה

הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, איש חשוב ובעל בעמיו, שההיחשפות לשרשרת הניסים המופלאים שמזעזעת את העולם, גורמת לו לעזוב את מולדתו ואזור השפעתו, ולהצטרף לעם ישראל.

בראש-חודש סיוון, החודש השלישי לצאת ישראל ממצרים, הגיעו בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. התובנה כי הם עומדים לקבל את התורה, יצרה בעם רוח טובה, והם חנו שם "כאיש אחד בלב אחד"¹, מוכנים לקבל את ההנחיות האחרונות לקראת קבלת התורה.

כאשר משה עלה אל הר סיני לקבל את ההנחיות, ה' אמר לו את הדברים בהם עיגן את בחירתו בעם ישראל, בצורה רשמית. הכוונה לדברי ה', כי אם ישראל יקבלו עליהם את התורה ויכרתו עִמוֹ ברית, הם יהיו לו "סגולה מכל העמים", ו"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"². "נעשה ונשמע" - הגיב העם ללא היסוס, וכך הפך עַם ישראל להיות העם הנבחר. "עם סגולה".

חביבות ללא גבולות

תוכן הדברים הוא, שהקדוש-ברוך-הוא בחר בעם ישראל לשמש כ'שגרירים' שלו כאן, בעולם הזה הגשמי. אבל מהי המשמעות הפנימית של המילה הלא-שגרתית: "סגולה"?

מפרשי המקרא הנדרשים לפירוש המילולי של ההגדרה, מסבירים כי 'סגולה' היא כינוי לאוצרות הגנוזים בארמון המלך³. מלך מלכי המלכים מייקר את בניו-חביביו כפי שמלכים מייקרים אוצר יקר. ומכאן הקשר המיוחד בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל.

תורת החסידות מוסיפה, כי את המשמעות הרוחנית הטמונה במילה 'סגולה', ניתן למצוא בצורה של סימן הניקוד 'סֶגול', שמורכב משלוש נקודות: אחת מימין, אחת משמאל, ואחת במרכז. שמאל, ימין ואמצע, הם קווים מייצגים - בעולם הנסתר - של הקדושה - השפעה באמצעות שלושה קווים נפרדים: חסד (ימין), גבורה (שמאל), ותפארת (אמצע).

צעדים קטנים ומכריעים

ישנם עולמות רוחניים, שבהם אור וחושך משמשים בערבוביה. קווי ההשפעה אינם ברורים ומוגדרים, ואורות רוחניים גבוהים ביותר 'הולכים לאיבוד', כביכול. במתן-תורה, האלוקים התגלה לעם ישראל ונתן לו ספר ובו הוראות מדויקות, כיצד להפריד בין החושך לאור, ולהביא לעולם גאולה נצחית ושלום נצחי.

המשימה הזו מתבצעת צעד אחר צעד. כל מצוה שאנו מקיימים, היא חלק ממשהו גדול. כל צעד קטן שלנו, יכול להיות הקפיצה הענקית שתכריע את גורל האנושות כולה, כדברי הרמב"ם⁴: "צריך כל אדם שיראה עצמו… כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב…… עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

1. פירוש רש"י לשמות, פרק י"ט, פסוק ב'. ↩

2. שמות, פרק י"ט, פסוק ו'. ↩

3. ראה קהלת, פרק ב', פסוק ח'. ↩

4. משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג', הלכה ד'. ↩