הניצוצות והאלומות
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה"
בראשית, פרק ל"ז, פסוק ז'
משמעות זהה
בחלקה הראשון של הפרשה, יוסף מספר לאחיו שני חלומות מעניינים שחלם. בחלום הראשון, יוסף ומשפחתו קוצרים שיבולים בשדה ואוגדים אותן לאלומות, כשלפתע אלומותיהן של האחים מתכופפות ומשתחוות לאלומתו של יוסף. ואילו בחלום השני, השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו. המסר העולה משני החלומות זהה: העתיד צופן בחובו את כהונתו של יוסף כראש המשפחה, כשאחיו ואף הוריו סרים למרותו. האחים מהסים את יוסף ומבטלים את חלומותיו, אך אביו "שמר את הדבר"1.
על פי תורת החסידות, לכל דבר בתורה יש משמעות עמוקה. לכן, העובדה שהתורה מצאה לנכון לתאר במפורט את חלומותיו של יוסף, ולא הסתפקה בתמצית המסר שהיה אחיד לשני החלומות, מלמדת שגם בחלומות עצמם גלומים תכנים חשובים.
'עבודת הבירורים'
העולם נברא בתהליך של צמצום האור האלוקי האינסופי, וירידתו מלמעלה למטה ב'סדר השתלשלות' הדרגתי מסודר, הנקרא 'עולם התיקון'. קדם לו 'עולם התוהו', בו היו 'אורות מרובים בכלים מועטים', מה שהוביל ל'שבירת הכלים', במהלכה נפלו למטה ניצוצות אלוקיים שנמצאים במציאות הגשמית.
הפרדת הניצוצות הקדושים הללו מהגשמיות והרע בו הם התערבו, והעלאתם לשורשם העליון - נקראת 'עבודת הבירורים', והיא מתבצעת באמצעות מגע עם דברים גשמיים לצורך עבודת ה'.
בחלומו של יוסף, האחים נראים כשהם "מאלמים אלומים בתוך השדה" - אוגדים ומחברים שיבולים לאלומות. כלומר, אוספים ניצוצות של קדושה שנפלו בתוך המציאות הגשמית, מעלים אותם לקדושה, ומחברים ומאחדים אותם מחדש עם מקורם ושורשם.
תחושה 'נאלמת'
לפני שהניצוצות נפלו מ'עולם התוהו' ל'עולם התיקון', הם היו מסוגלים לקלוט ולחוש אלוקות ברמה גבוהה ביותר, ולכן הם היו מאוחדים עם המציאות הרוחנית ובטלים אליה מכל וכל.
לאחר 'שבירת הכלים', הניצוצות ירדו לגלוּת במציאות הגשמית, והריחוק מהאלוקות הגלויה יצר תחושה שכל ניצוץ מהווה מציאות בפני עצמה.
זו המשמעות הנסתרת של המילה 'אלומות', בה חבויה המילה 'אלם', שמשמעותה שתיקה והתבטלות. על ידי איגוד הניצוצות באמצעות 'עבודת הבירורים', הניצוצות חוזרים למקורם האלוקי ונשאבים ומתבטלים אל מציאות אחת של אמת אלוקית. ממילא מתגלה שהתחושה המדומה שחשו הניצוצות כאילו הם מציאות נפרדת, 'נאלמת' ונעלמת.
כאשר נבין לעומק את המשמעות וההשפעה האדירה של כל מעשה מצוה בעולמות העליונים, נתמלא ברצון עז להשלים את המטרה לשמה באנו לעולם: להשלים את מלאכת 'בירור הניצוצות' ולקרב את הגאולה השלימה.
-
בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"א. ↩
בעל התניא