שילובים לא הגיוניים

ייחודיות החלומות

העיסוק בחלומות תופס מקום מרכזי לאורך הפרשה. זה מתחיל בחלומותיו של יוסף, בהם הוא רואה את עצמו כמנהיג המשפחה העתידי, ואת בני משפחתו, כולל אחיו ואביו, חולקים לו כבוד; ממשיך בתגובה של אחיו לחלומותיו והשתלשלות הדברים בעקבות זאת, וגם סיום הפרשה הוא בפתרונות של יוסף לחלומותיהם של שר המשקים ושר האופים.

המיוּחדות של חלום היא שהוא עשוי להכיל דברים שהם הפוכים לחלוטין, ולשלב ולהציג אותם כמציאות שלמה ומאוחדת. בתלמוד הבבלי¹ מובאת דוגמה קיצונית לכך מחלום על "פילא בקופא דמחטא" - פיל ענק שנכנס לחור המחט הזעיר.

החלומות יונקים את התוכן שלהם מהמחשבות שהאדם חושב במשך היום. בשינה תהליך הדמיון המחשבתי נמשך, אך הוא מנותק מהשכל וההבנה, וכך שילובים בלתי הגיוניים יכולים להתמזג למצג אחד.

ניגודיות מטעה

הגלות נמשלה לחלום, והגאולה נמשלה ליקיצה מהשינה, כנאמר בתהילים²: "בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים". לכן בגלות, יהודי יכול לחוות מצבים מנוגדים. כאשר הוא עוסק בלימוד תורה, קיום מצוות או תפילות, הוא חש התעוררות גדולה ותשוקה להתקרב לאלוקות. ומיד אחר כך, הוא יכול לחוש התלהבות מענייני העולם הגשמיים והחומריים, אִתם הוא בא במגע.

מצב זה עלול לגרום מבוכה, וקושי להכיל את הסתירה הקיימת כשחווים תנודות קיצוניות שכאלו. כדי להתגבר על הקושי הזה, על היהודי לזכור שמהותו האמיתית היא שורשו הרוחני - אור אין-סוף אלוקי שירד להתלבש בגוף בעולם הזה, ולכן ההתעוררות שהוא חוֹוֶה בדברים שבקדושה היא בהחלט אמיתית.

המטרה: גילוי המהות

זו גם הסיבה לכך שנושא החלומות שזור בסיפור חייו של יוסף הצדיק. שורש נשמתו של יוסף הוא בדרגה רוחנית גבוהה כל-כך, שמבחינתה הגשמיות היא עדיין מציאות רוחנית נעלית, ואין קושי לשלב אותה עם הרוחניות.

זוהי גדולתו של יוסף. דווקא העובדה שהוא הפנים את תפקידו ומהות נשמתו, גרמה לכך שהעיסוק שלו בארציות העולם לא ימנע ממנו להיות ברמה רוחנית גבוהה ביותר. הוא היה "השליט על הארץ"³ במובן זה שהעיסוק בדברים ארציים לא היה לגביו סתירה לחיבור העמוק והתמידי לרוחניות. כמו חלום שמשלב גם בין דברים שהחיבור ביניהם במציאות בלתי אפשרי.

עלינו לזכור, כי אכן העולם הזה הגשמי וכל מה שיש בו, קיימים כדי שנגלה בהם את המהות והמציאות הרוחנית האמיתית שלהם. ידיעה זו תפיח בנו חיות כשאנחנו ניגשים לבצע פעולות במסגרת המשימה האלוקית בשמה נשלחנו לעולם, עד להשלמת המשימה בגאולה השלימה.

1. מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד ב'. ↩

2. פרק קכ"ו, פסוק א'. ↩

3. בראשית, פרק מ"ב, פסוק ו'. ↩