התיישבות דרך מגורים

שאלות על נוסח מפותל

בתחילת פרשתנו נאמר שיעקב התיישב בארץ שבה גר אביו, ארץ כנען. המפרשים תמהים על ניסוח הפסוק: א) מדוע נאמר "וישב" ואחר כך "מגורי"? ב) מהי המשמעות של ישיבה לעומת מגורים? ג) לשם מה המילה "ארץ" כתובה פעמיים? ד) מדוע מצוין שם הארץ, כנען, הידוע לנו מכבר?

המפרשים מציעים הסברים שונים¹. רש"י, על פי המדרש², מסביר שיעקב רצה לשבת בשלווה לאחר כל המאורעות שעברו עליו. רבינו בחיי³ מפרש כי "מגורי" נגזר מציווי ה' ליצחק: "גור בארץ הזאת"⁴.

היו"ד והעקב

תורת החסידות מסבירה שכל אחד מהמושגים מייצג דרגה רוחנית אחרת. יעקב אבינו מסמל את הדרגה המשלבת בין הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר והדרגות הגשמיות התחתונות ביותר, כנרמז בשמו: מצד אחד יש בו יו"ד - האות הראשונה של שם הוי"ה, הרומזת לספירת החוכמה, הנעלית שבספירות, ומצד שני, "עקב" רומז לדרגות הנמוכות, כמו העקב שהוא החלק הנמוך ביותר בגוף⁵.

להפוך את הפחד לכלי

לפי זה, הפסוק מסכם את מסעו הרוחני של יעקב. הישיבה, שבה אדם מנמיך את קומתו, מסמלת ירידה מלמעלה למטה, ו"וישב יעקב בארץ" פירושו שיעקב המשיך דרגות רוחניות גבוהות עד לעולם הזה הגשמי.

גם יצחק אבינו הוריד אלוקות לָעולם, אך דרך עבודתו הייתה שונה משל יעקב. הוא התמקד בעבודת ה' מתוך יראה והכנעה, ככתוב: "פחד יצחק"⁶. לכן ביחס ליצחק נאמר "מגורי" - מלשון פחד ומגור⁷.

נמצא כי על אף השוני בסגנונם, יעקב הסתייע במידתו ודרכו של יצחק כדי להוריד אלוקות לעולם, ולהפוך את ה"מגור" בהקשר של פחד ויראה, ל"מגור" מלשון כלי ואוצר - כמו "מְגוּרָה מלאה פירות" [אוצר, מחסן, שלתוכו אוצרים את הפירות]⁸ - לקבלת האור הרוחני.

נאמר⁹: "יראת ה' היא אוצרו", וכן בדברי חז"ל מוזכר¹⁰: "אוצר של יראת שמים" (אוצר זה הינו צפוּן ומוסתר בבינת הלב של יהודי¹¹, והוא בחינת "יראה עילאה" (עליונה), שהיא דרגה גבוהה ביראת ה'), כך שלמעשה, שתי המשמעויות של "מגור", אוצר ויראה, עולות בקנה אחד ומשלימות זו את זו.

בכל דור ובכל מקום, עלינו לפעול בכיוון זה של המשכת והורדת אור אלוקי לעולם. וזאת, בדרכו של יעקב - באמצעות השילוב בין דרכי העבודה של האבות הקדושים יצחק ויעקב.

1. ראה בפירוש הרמב"ן, פירוש בעל הטורים (בפירוש הארוך), 'כלי יקר', ועוד מפרשים, לבראשית, פרק ל"ז, פסוק א'. ↩

2. בראשית רבה, פרשה פ"ד, פיסקא ג'. ↩

3. בפירושו לבראשית, פרק ל"ז, פסוק א'. ↩

4. בראשית, פרק כ"ו, פסוק ג'. ↩

5. 'תורה אור', פרשת ויצא, דף כ"א, א'. ↩

6. בראשית, פרק ל"א, פסוק מ"ב. ↩

7. ראה תהילים, פרק ל"א, פסוק י"ד. ↩

8. ראה תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ד', עמוד ב'. ↩

9. ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק ו'. ↩

10. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד ב'. ↩

11. ראה תניא, ליקוטי אמרים, פרק מ"ב. ↩