בגדים של הכנעה ושפלות

עבודה גדולה בבגדים פשוטים?!

לאורך כל ימות השנה, היה הכהן הגדול עושה את עבודת הקודש בבגדי הזהב, הם שמונת הבגדים המיוחדים רק לו - מצנפת, ציץ, מעיל, אפוד, חושן, אבנט, כתונת ומכנסיים. ואילו את העבודות המיוחדות ליום הכיפורים כאשר הכהן הגדול היה נכנס אל הקודש, עושה זאת בבגדי לבן - כמו כהן הדיוט פשוט.

ונשאלת השאלה:

האם זהו מכבודו של היום הקדוש ביותר בשנה, שדווקא בו ישמש הכהן הגדול בבגדים פשוטים ולא בבגדי זהב, לאור העובדה שאת העבודות שהיו נעשות בכל יום - עשה הכהן הגדול בבגדי זהב?!

בין הבגדים לכלים

להבהרת הדברים, נעלה תחילה תמיהה נוספת בנושא.

ידועים דברי חכמינו זיכרונם לברכה: “מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לִפְנַי וְלִפְנִים לעבוד עבודה? לפי שאין קטֵגור נעשה סנֵגור”¹ - כלומר, העגל שעשו ישראל היה מזהב, ולכן אין זה ראוי שהכהן הגדול יעבוד במקדש ויבקש כפרה על ישראל, בבגדים שמזכירים את חטא העגל.

זאת ועוד: הרי כמעט כל כלי המקדש עשויים מזהב. אם כן, מדוע לא הוחלפו גם כלי הזהב ביום הכיפורים בכלים אחרים?!

כעבד לפני רבו

ההסבר הוא, שעבודת בית-המקדש עשויה להראות למתבונן מן הצד, כעבודה לא מכובדת. המקום נראה כ’בית מטבחיים’ שיש בו בהמות חיות ושחוטות, והכוהנים רצים אנה ואנה כשחלקי בהמות בידיהם, ובגדיהם מגואלים בדם. כדי שהמראה לא יגרום לאנשים לזלזל בעבודת המקדש, היה הכהן הגדול לובש בגדי זהב מפוארים, כדי להזכיר את הכבוד ואת הגדולה והחשיבות שבעבודת המקדש.

כל זה נכון לגבי ימות השנה, אך ביום הכיפורים - הסיפור שונה. ביום הכיפורים, היה הכהן הגדול נכנס לבדו ‘לפני ולפנים’, אל קודש-הקדשים, כדי לבקש מהקדוש-ברוך-הוא כפרה על עמו ישראל. לכן, בעוד שאת עבודות ה’תמידים והקטורת והדלקת המנורה’ שהיו נעשות בכל יום, היה עושה הכהן הגדול בבגדי זהב, כאשר היה ניגש לעבודות המיוחדות ליום-הכיפורים ובמיוחד כשהיה נכנס אל ה’קודש פנימה’, היה הכהן הגדול לובש בגדי לבן.

הטעם לכך הוא: אין זה מן הראוי שבשר ודם, עבד, חשוב ככל שיהיה, יעמוד בתחנונים לפני הקדוש-ברוך-הוא בבגדי זהב מפוארים. בתוך ה’קודש פנימה’, אין מקום לבגדי הזהב שנועדו להרשים עיני בשר-ודם. לכאן היה הכהן הגדול נכנס בהכנעה ובשפלות לפני קונו, ומתחנן כעבד לפני רבו וכבן לפני אביו, שיכפר לעמו ישראל. ואת זה ראוי לעשות בבגדי לבן פשוטים.

ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו, וזנכה לראות את הכהן גדול ביום הכיפורים בעבודתו הקדושה מכפר על כלל עם-ישראל.

1. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ”ו עמוד א’. ↩