תרופה לצרעת
"וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן, וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים"
ויקרא, פרק י"ג, פסוק ד׳
מדוע אין בתורה תרופה לצרעת?
בפרשת "תזריע", התורה מפרטת את סימני הצרעת, ומלמדת מה לעשות בכל מצב של הצרעת, ואיך מטהרים אותה. התורה לא נותנת שום פתרון לטיפול רפואי בנגע הצרעת, אלא משאירה לזמן לעשות את שלו1 ונותנת לאדם להמתין עד שסימני הצרעת ישתנו, והוא יוכל לחזור ולהיות טהור.
לעומת זאת, על נעמן2 שלקה בצרעת ולא מצא תרופה למחלתו, מסופר שאלישע הנביא הורה לו לטבול שבע פעמים בנהר הירדן. ואכן, לאחר שעשה זאת, נעמן נִרפא לחלוטין מצרעתו3.
אם כן, מדוע התורה לא נותנת לאדם שום דרך 'רפואית' לריפוי הצרעת?
ביטוי למחלה נפשית
ההסבר לכך הוא, שאמנם לצרעת יש ביטויים פיזיים כמו מחלה גופנית, אך הצרעת במהותה איננה מחלה גופנית, אלא מחלה נפשית שבאה לידי ביטוי גם בגוף האדם.
כשם שאם אדם נמצא במקום לא טוב, הדבר מקרין על מצבו הפיזי, כך גם האדם שחולה חולי נפשי, מאחר שחטא בחטאים שמרחיקים אותו מהקדוש-ברוך-הוא, הדבר מתבטא במחלות שונות של הגוף.
זו גם הסיבה לכך שהתורה מְצַוָּה להרחיק את האדם מהמחנה, עוד לפני שהכהן פסק עליו שהוא טמא. ולכאורה, מדוע הוא נאלץ לצאת מן המחנה כשהוא עדיין אינו טמא, ולא ימתין להחלטה של הכהן בתוך המחנה?
כי אמנם המצורע אינו מוגדר טמא, אבל הוא נושא מחלה נפשית רוחנית, וכחוטא הוא עלול להדביק אנשים אחרים. ולכן, עליו להתרחק מהמחנה, ולבדל את עצמו, עד שיעשה תשובה וישוב להיות טהור.
התרופה: לא לחטוא מלכתחילה
לכן אין תרופה פיזית לצרעת, כי על אף שיש לה תסמינים של מחלה פיזית, והיא באה לידי ביטוי בעורו ובבשרו של האדם, כל זה הוא רק ביטוי חיצוני של הבעיה הפנימית של האדם.
לא כן אצל נעמן, שאצלו הייתה זו רק מחלה פיזית, ולכן הנביא היה יכול להציע לו דרך ריפוי.
כל ההרחקה של המצורע, היא רק כדי לעורר אותו לשוב בתשובה. כל סבל הכרוך בצרעת, היה יכול להימנע אם הוא היה נזהר מלכתחילה שלא לחטוא, וכל דיני הצרעת נועדו כדי לעורר את האדם להיזהר בדרכיו.
ויהי רצון שנתחזק באהבת השם וביראתו, ונהיה בריאים בנפשינו ובגופינו לעבודת השם יתברך.
האברבנאל