האברבנאלסמיכות דיני היולדת לדיני צרעת
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"
ויקרא, פרק י״ב, פסוק ב׳
למה באו כאן דיני היולדת?
פרשת "תזריע" עוסקת בדיני המצורע. ואולם, לפני שהתורה מדברת על הצרעת, הפרשה נפתחת בדיני טומאת יולדת1. התורה מפרטת את מספר הימים שבהם היולדת טמאה, ואת הקרבנות שעליה להביא, רק לאחר מכן עוברת התורה לנושא המצורע.
ונשאלת השאלה:
כל דבר בתורה מדויק, גם סדר הדברים. אם כן, מדוע התורה הקדימה את דין טומאת היולדת לכל דיני המצורע? ומה הקשר בין השניים?
שלושת הגורמים לצרעת
להבהרת הדברים יש להקדים:
מדברי התורה שהמצורע צריך לצאת מחוץ למחנה, שדינו נפסק על-ידי הכהן ולא על-ידי הרופא, ומפרטים נוספים האמורים לגביו, עולה, כי לא מדובר על מחלה פיזית, אלא על מחלה ששורשיה הם חולי נפשי, בעקבות חטאים.
ואולם בתורה לא מפורש מדוע באה הצרעת על האדם2. ודבר זה בא בדרך רמז.
לפני נושא הצרעת, התורה מדברת על שלושה נושאים, והם: דיני מאכלות אסורות3, דיני הטומאה והטהרה, ובדגש על דיני טומאת שרצים וטומאת נבלה4, ודיני טומאת יולדת.
בכך התורה רומזת, שהצרעת באה לאדם בגלל שלושת הדברים הללו.
על כך שהאדם אינו נזהר בכשרות המזון, ולא אוכל רק מאכלים טהורים ומותרים, יכולה לבוא עליו צרעת. גם על כך שאינו נזהר מספיק בדיני טומאה וטהרה, יכולה לבוא עליו צרעת. ויותר מכל, כאשר אדם אינו נזהר בחוקי טהרת המשפחה, הילדים שנולדים מאשה שלא טבלה לנידתה, עלולים להיות כאלה שיחלו בצרעת.
הכל נרמז בתורה
כך התורה רומזת על מה שעלול להוביל לצרעת, באמצעות הסדר שבו היא פורשׂת את ההלכות, והדברים שהיא מקדימה לפני הלכות צרעת.
ובכך שדיני היולדת צמודים לדיני הצרעת, התורה מלמדת כי אם האשה נידה, לא זו בלבד שהבעל לוקה בצרעת, אלא גם בניהם עלולים ללקות בצרעת.
ועל-ידי שנקפיד לשמור ולהתחזק במצוות טהרת המשפחה, נזכה לבנים ובני בנים שיילכו בדרך התורה והמצוות, אמן.