קורבנות בסדר הפוך

מה חטאה היולדת?

פרשתנו פותחת בדיני טומאה וטהרה של יולדת. בסוף ימי הטהרה, היולדת צריכה להביא שני קורבנות - כבש ל’קורבן עולה’, ובן-יונה או תור ל’קורבן חטאת’.

ונשאלת השאלה:

מדוע על היולדת להביא את הקורבנות הללו? וכי היולדת התרחקה מהקדוש-ברוך-הוא שהיא נדרשת להביא ‘קורבן עולה’ כדי לשוב ולהתקרב? וכי הלידה היא חטא, שבגללו עליה להביא ‘קורבן חטאת’?

‘חטאת’ על נדר שהופר

אומרים על כך חכמינו זיכרונם לברכה:

“שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן? אמר להן: בשעה שכורעת לֵילֵד, קופצת ונשבעת שלא תיזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה: תביא קורבן”¹.

כלומר, בגלל קושי וצער הלידה, היולדת נודרת בליבה שלעולם לא תוליד ילדים נוספים. למעשה, הנדר החפוז הזה לא מקוּים, ונשות ישראל ממשיכות ללדת עוד ועוד ילדים. לכן היולדת מביאה ‘קורבן חטאת’, כדי לכפר על המחשבה שהופכת להיות נדר שמופר.

‘כפרה’ על חטא עלום

ויש להציע הסבר נוסף:

תהליך ההיריון והלידה מלווה בסבל ובקשיים, ועלול אפילו להוות סכנה לחייה של היולדת. כלל אמרו חכמים: “אין מיתה בלא חטא, ואין יסורין בלא עוון”². ועל אותו חטא עלום, שבגינו סבלה היולדת במהלך ההיריון והלידה, מִצְוָה על היולדת להביא ‘קורבן חטאת’.

הקורבן השני שמביאה היולדת, הוא ‘קורבן עולה’. תכליתו של ‘קורבן העולה’ הוא לדַבק את נפשו של המקריב בבורא. היולדת עברה ייסורים וסכנות, וכעת עליה להודות לקדוש-ברוך-הוא ולרצות לדבוק בו, כאות תודה על החסד שגמל עימה.

בדרך כלל, הקרבת החטאת קודמת להקרבת העולה - כי החטאת באה כדי לכפר על חטא, והעולה משלימה את התהליך ומדבקת את נפשו של המקריב בבורא. ואילו ב’קורבנות היולדת’ הסדר הפוך - ‘קורבן העולה’ קודם ל’קורבן החטאת’. הסיבה לכך היא, משום שהקורבן העיקרי של היולדת הוא ‘העולה’ הבאה כדי להידבק בקדוש-ברוך-הוא, ורק לאחר מכן מגיעה ‘החטאת’ כמטרה משנית - לכפר על חטא עלום, שבעבורו באו על היולדת ייסורים.

יהי רצון, שנזכה במהרה לבניין בית-המקדש, ויולדות רבות יבואו להקריב את קורבנותיהן לפני ה’.

1. תלמוד בבלי, מסכת נדה דף ל”א, עמוד ב’. ↩

2. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ”ה, עמוד א’. ↩