רק הכהן יכול לטמא ולטהר

מה התועלת בהרחקה?

פרשיות “תזריע ומצורע” דנות בהרחבה בנושא נגע הצרעת. הצרעת הראשונה עליה מדובר בפרשתנו, היא צרעת הגוף, ובהמשך מדובר בסוגי צרעת שונים, דרכי האבחון של כל אחת מהן והלכותיה.

למרבה הפלא, המומחה שמאבחן את נגע הצרעת, אינו רופא אלא כהן! בנוסף לכך, התורה לא מציעה שום תרופה או טיפול למחלה המוזרה הזאת, מלבד הרחקת המצורע מ’מחנה ישראל’ למשך שבוע.

ונשאלת השאלה:

מהי בכלל הצרעת? מדוע דווקא הכהן הוא זה שמאבחן אותה? וכיצד הרחקתו של המצורע מן המחנה, מהווה פתרון לנגע הצרעת?

“צרעת” - “צרת רעתו”

ההסבר הוא, שהצרעת איננה מחלת עור פיזית רגילה, אלא תופעה שמעידה על ‘נגע’ פנימי בנפש. כשאדם חוטא, חלילה, גופו ונפשו יוצאים מאיזון. העין הגשמית לא מסוגלת לראות חוסר איזון ו’נגע’ בנפש, אבל ה’נגע’ הנפשי מתבטא בתופעות גופניות, בהן אנו כן יכולים להבחין.

כאשר יש חוסר איזון בנפש וריקבון פנימי, הדבר משפיע על בשרו הגשמי של האדם. בשרו מתעפש, ואפשר להבחין בכך באמצעות כתמים המופיעים על העור שחופֶה את הבשר.

המילה “צרעת” רומזת ל”צרת רעתו”, והיא מעידה עד כמה עמוקים ורעים ה’נגעים’ הפנימיים בנפשו של המצורע, עד-כדי-כך שהם באים לידי ביטוי ב’נגעים’ בגופו.

זהירות: מחלה מידבקת

כשם שמחלה גופנית יכולה להיות מידבקת, ולפגוע באנשים הסובבים את החולה, כך הצרעת שהיא חולי נפשי, עלולה לטמא את שאר הנמצאים ב’מחנה ישראל’. לכן על המצורע לצאת מן המחנה לשבעה ימים, ולקוות שיהרהר במעשיו וישוב בתשובה, ועל ידי זה יתרפא מהנגע.

זו גם הסיבה לכך שאת הצרעת מאבחן דווקא כהן ולא רופא:

ענייני הטומאה והטהרה בישראל מוטלים על הכוהנים, ולכן על המצורע להראות את נגעיו לכהן, רק על-פי דיבורו של הכהן יוגדר המצורע כטמא, ורק על-פיו ייטהר מטומאתו ויורשה לשוב ל’מחנה ישראל’.