זהירות מגזל בעולת העוף

במה נשתנה העוף מהבהמה?

העולה השלישית בחשיבותה, היא עולת העוף¹. ל’עולה’ זו הביא המקריב תור או בן יונה, והכהן היה מולק את העוף וממצה את דמו אל קיר המזבח. לאחר מכן, היה הכהן משסע את העוף בכנפיו ומעלה אותו אל המזבח לקורבן.

בין מיצוי הדם לשיסוע העוף, היה שלב אחד נוסף עליו נאמר - “וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ, וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן". מהי מוראתו של העוף? ומדוע התורה מְצַוָה להשליך אותה אל מקום הדשן, דבר שלא מצינו בעולת הצאן ועולת הבקר?

קושי בפירוש רש”י

כך פירש רש”י²: “מוראתו - מקום הרעי, וזה הזפק”. “בנוצתה - עם בני מעיה”. אם כן, החלק שלא עולה על המזבח הוא המעיים של העוף המושלכים אל מקום הדשן.

רש”י ממשיך ומסביר, מהי הסיבה לכך שהשלכת המעיים צריכה להיות דווקא ב’עולת העוף’ ולא ב’עולת הבקר’ וב’עולת הצאן’: “בעולת בהמה שאינה אוכלת אלא באבוס בעליה, נאמר: והקרב והכרעים ירחץ במים, והקטיר. בעוף שניזון מן הגזל, נאמר: והשליך את המעיים שאכלו מן הגזל” - בהמה שכל חייה ניזונה מאבוס בעליה, יכולה לעלות על גבי המזבח בשלימותה. לעומת זאת, העוף הוא חיה חופשית וניזון מן הגזל, ולכן אי-אפשר להקריב את מעיו - שהרי אסור להקריב מן הגזל.

הסברו של רש”י קשה: הרי כל גופו של העוף נהנה מן הגזל, אם כן, מדוע מספיק להשליך את המעיים, ואילו שאר גופו של העוף עולה לקורבן על גבי המזבח?

קניין הגזלה בשינוי

יש ליישב את דברי רש”י על-פי דברי הרמב”ם³: “הַגְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית אֶלָּא הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה… הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בְּעַצְמָהּ. וְאִם נִשְׁתַּנֵּית בְּיַד הַגַּזְלָן… קְנָאָהּ בְּשִׁנּוּי, וּמְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה".

כלומר:

גזלן שגזל חפץ, והדבר נותר בעינו ולא השתנה, צריך להחזיר את החפץ שגזל. ואולם אם החפץ השתנה ביד הגזלן, למשל אם גזל קורת עץ ועשה ממנה כיסא, עליו להשיב לבעלים את דמיו של החפץ - ואילו החפץ עצמו נותר ברשותו של הגזלן.

השלב הראשון של עיכול המזון בעוף, נעשה במעיים. בשלב זה, המזון נותר עדיין בעינו, ולכן הוא נחשב עדיין כמזון גזול. רק לאחר מכן, כאשר המזון עובר לכבד ולשאר האיברים והוא משתנה, אינו נחשב עוד לדבר גזול. זו הסיבה לכך, שרק את המעיים אסור להקריב, כי המזון שבהם עדיין נחשב גזול, ואילו שאר גופו של העוף יכול לעלות על גבי המזבח.

1. כאמור, יש ארבעה סוגים של קורבנות עולה: עולת הבקר, עולת הצאן, עולת העוף ועולת מנחה. ↩

2. כאן. ↩

3. ‘משנה תורה’, ספר נזיקין, הלכות גזלה, פרק ב’, הלכה א’. ↩