האברבנאלכלי המשכן ודרגות השכר
"וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"
שמות, פרק כ"ו, פסוק ל"ה
מה בין הקודש לקודש הקדשים?
כל פרט ופרט במעשה המשכן וכליו, מכיל רמזים ומסרים לעבודת ה' של כל אחד ואחת מישראל בכל הדורות. לאחר שעמדנו על המסר של הארון והכרובים שנמצאים בקודש הקדשים, נצא מבעד לפרוכת אל הקודש, בו היו השולחן, המנורה ומזבח הקטורת, ונעמוד על היחס שבין הקודש לקודש הקדשים.
ובכן, מהי בעצם מעלתו של קודש הקדשים על פני הקודש?
סגור ומסוגר מהבנתנו
ההיכל מסמל את השכר הגנוז לעובדי ה', וכל אחד מהכלים שבו, הוא כנגד סוג אחר של שכר שיקבלו הדבֵקים בתורת ה'.
'שולחן לחם-הפנים' מסמל את השכר הגשמי - העושר והכבוד הראויים לעובד ה'. השולחן עצמו וכל כליו, קערותיו ומנקיותיו, עשויים זהב שמסמל עושר וכבוד. עם זאת, דרכי ה' נשגבים מבינתנו, ולעיתים דווקא הרשע משופע ברכוש, ואילו הצדיק שרוי בעוני. כדי לרמז על כך, היה השולחן מוקף במסגרת ובזר זהב סביבו, להורות כי הדבר סגור ומסוגר מהשגתנו, להבין ולדעת מדוע "דרך רשעים צָלֵחָה"1, ו"יש צדיק אובד בצִדקו"2.
בדרום ההיכל ניצבה המנורה, ומכאן למדו חכמים את הכלל כי "הרוצה להחכים - ידרים"3. המנורה מסמלת את החוכמה לה יזכה העוסק בתורה. כל אחד משבעת קני המנורה, מייצג סוג אחר של חוכמה, וכולם פונים אל הנר האמצעי הפונה אל קודש הקדשים. זהו רמז לכך שהחוכמה האמיתית נמצאת בתוך הארון שעומד בקודש הקדשים.
המנורה נבנתה "מִקְשָׁה אחת"4, לומר לנו שהאמת של התורה כוללת את כל האמיתות כולן, ושום חוכמה או מדע אינם סותרים לתורה.
השכר הגדול ביותר ששמור לעובדי ה', רמוז במזבח הקטורת. קורח ועדתו מתו בעוון הקטרת קטורת זרה, ואהרן הציל את בני ישראל מהמגיפה בזכות הקטורת. הקטורת היא מעל החיים והמוות, ולכן מזבח הקטורת מסמל את הישארות הנפש לאחר המוות, ואת השכר הנצחי שמחכה לעובדי ה' בעולם הבא.
השלימות של "לשמה"
באופן כללי, הקודש מסמל את עבודת ה' שעל מנת לקבל פרס. ודאי שגם לעבודה כזו יש ערך גדול, וגם היא נקראת קודש, אבל עבודת ה' של קודש הקדשים גבוהה ממנה בהרבה, שכן קודש הקדשים מסמל את עבודת ה' שלא על מנת לקבל פרס. זו הסיבה שיש פרוכת המבדילה בין הקודש לבין קודש הקדשים. כדי ללמדנו שמעלתו של העובד "לשמה" [לשם שמים], גבוהה לאין שיעור מהעובד על מנת לקבל פרס, וזו השלימות שאליה עלינו לשאוף.