האברבנאללפרוש כנפיים לעבודת ה'
"וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים"
שמות, פרק כ"ה, פסוק כ'
למה הכרובים אינם פסל?
לכל פרט במשכן ובכליו, יש משמעות רבה. ובדרשה זו נתמקד בארון העדות ובכרובים שעליו.
לכאורה, הכרובים מעוררים שאלה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, הכרובים מזכירים פסלים של עבודה זרה. ונשאלת השאלה: מדוע אין במעשה הכרובים משום האיסור "לא תעשה לך פסל"?1
רמז לעמל תורה ומצוות
ההסבר טמון בכך שהארון והכרובים רומזים לעמל התורה ולקיום המצוות, בהם כולנו מחויבים.
כיצד?
כך דרשו חכמינו זיכרונם לברכה2: "ומאי [ומהו] כרוב? אמר רבי אבהו: כְּרַבְיָא! שכן בבבל קורין לינוקא3 רַבְיָא". ועוד אמרו חז"ל4: "דרש רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מְגַלְּלִין [פותחים] להם את הפרוכת ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים [דבוקים ומחובקים] זה בזה, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום [לפני ה'] כחיבת זכר ונקבה".
מכאן שפני הכרובים היו כפני ילדים, אחד זכר ואחת נקבה. כנפיהם של הכרובים, היו סוככות על ארון העדות כאילו הם דבֵקים ומעיינים בדברי התורה אשר מונחים תחתיהם בתוך הארון. ללמדנו, שזו חובתם של כל גבר וכל אישה מישראל, כבר מגיל צעיר, לדבוק בתורה ובמצוותיה בלימוד ובמעשה.
כנפי הכרובים שהיו פרושות ממעל לארון, רומזות לכך שהמקור של ספר התורה ושל לוחות הברית המונחים בתוך הארון, הוא מאת ה' יתברך. ופני הכרובים היו "איש אל אחיו", כדי לומר לנו שכל איש ששֵׁם ישראל נקרא עליו, ראוי שיהיו כנפי מחשבתו פרושות למעלה, לעבודת בוראו יתברך.
קומת הנבואה וקומת התורה
התורה מסיימת את מעשה הארון בפסוקים: "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ, וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"5. רק לאחר שהלוחות וספר התורה יהיו בתוך הארון, יקיים הארון את תכליתו, שמִבֵּין בַּדָּיו ישמע משה את דברי הנבואה והתורה, ולא יצטרך יותר לעלות אל הר סיני. ללמדנו, שרק על גבי קומת התורה, תוכל להגיע קומת הנבואה.
איסור עשיית פסל וכל תמונה, הוא רק אם הם נעשים כדי לעובדם או כדי שישמשו כאמצעי ומתווך לעבודת ה'. מאחר שלכרובים יש משמעות אחרת לגמרי, אין בעשייתם כל איסור.