בירור בחוכמה
"זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים"
במדבר, פרק ד', פסוק ד'
למה דווקא בני קהת?
עבודתם של הלויים מבני קהת, הייתה לשאת את כלי הקודש של המשכן, ובכללם את ארון הברית, בו שכנו לוחות הברית, שניתנו לעם ישראל בהר סיני, את מנורת שבעת הקנים, וכן את מזבח הקטורת ואת מזבח הקורבנות, ועוד. מדוע מכל שבט לוי, דווקא בני קהת זכו בכבוד זה?
תורה לאורה
הלוחות היו גנוזים וחבויים בארון הברית, כך שאיש לא יכול היה לראות את הלוחות, ובוודאי לא לגשת ולגעת בלוחות. הסיבה הפנימית לכך היא, משום שהתורה עצמה הִינָּהּ, כדברי חכמינו, 'חמודה וגנוזה'1, ומצד עצמה אינה גלויה לכל אדם. המנורה, לעומת זאת, מתאפיינת בכך שהיא נועדה להפיץ אור לעולם, כלומר - להמשיך את אורה של התורה הגנוז בתוך בית המקדש, ולהפיצו לכל קצוות תבל, כפי שנאמר2: "ותורה אור".
אך בכך לא די. התורה לא ירדה לעולם רק כדי להאיר לכל יושביו באורהּ הרוחני, אלא המטרה של הירידה היא להפריד את הטוב מתוך הרע שקיים בעולם, ולהעלות אותו לקדושה. שלימות זו בתורה, באה לידי ביטוי במזבח שעליו היו מקריבים קורבנות, ובכך ביררו את חלקי הטוב והקדושה שבעולם, והקריבו והעלו אותם לה'.
זהו גם תפקידם הרוחני של בני קהת - לאסוף את ניצוצות הקדושה שבעולם, ולתקן ולהעלות אותם. ועל שם זה נקראו 'קהת' - מלשון התכנסות והתאספות, כדברי התלמוד3: "ומקהו אקהתא בשוקי דנהרדעא" [הִקהילו קהילות בשוּקֵי העיר נהרדעא]. לכן דווקא בני קהת הם אלה שנשאו את כלי הקודש הללו. את הארון והמנורה, שמסמלים את הארת התורה בעולם, וגם את שני המזבחות, שמבטאים את עבודת הקורבנות ובירור הניצוצות, עבודה שגם היא בכוחה של התורה4.
ראשית חוכמה
וזהו המסר שעלינו ללמוד מכך:
כשאדם בא במגע עם העולם הגשמי, כדי לקרב את הטוב שבו, עליו לזכור תמיד שהכוח והיכולת לעבודה זו, נובעים מתורת ה', וכמו שכתוב על כך בספר הזוהר5: "בחכמה אתברירו" [בחוכמה הם מתבררים]. כלומר, בירור הניצוצות שבעולם הוא בכוחה של התורה, חוכמתו של הקדוש-ברוך-הוא. בכוח התורה יזכה האדם להצליח בעבודתו, ויקרב את העולם אל הבירור הסופי והמוחלט שיהיה בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.
-
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד ב'. ↩
-
משלי, פרק ו', פסוק כ"ג. ↩
-
תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"י, עמוד ב' (לפי גרסת רש"י בפירושו לבראשית, פרק מ"ט, פסוק י'). - בגמרא שלפנינו הנוסח: "דיתבי וקמקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא" [שישבו והיו מקהילים תלמידים סביבם - שהיו באים לשמוע את דבריהם - בשוק של פומבדיתא]. ↩
-
ראה 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ"א, א'. שם, דף כ"ב, ג'. ↩
-
ראה זוהר, חלק ב', דף רנ"ד, עמוד ב'. ↩
בעל התניא