בעל התניאתוספת ללא גבול
"וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים"
במדבר, פרק א', פסוק מ"ו
רק שש מאות אלף?!
לגבי מניין בני ישראל, הנושא הפותח את פרשתנו, נאמר בזוהר1 כי למעלה, בגנזי מרומים, יש שש מאות אלף נשמות. ומספר זה הוא קבוע ללא שינוי. לא יפחת ממנו ולא יתווסף עליו.
ונשאלת השאלה: אם כן, גם מספר הנשמות כפי שירדו למטה לעולם הזה, אמור להיות שש מאות אלף, לא פחות ולא יותר. ומה פשר העובדה שכבר מיד לאחר יציאת מצרים, מספרם של בני ישראל היה יותר מכך, ובמשך הדורות הלך המספר וגדל עוד ועוד, והוא עתיד לגדול עוד יותר, כפי שנאמר בנבואת הנביא הושע2: "והיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר לא יִמַּד ולא ייספר"?!
עבודת שורשים
ההסבר לדברים נעוץ בכך שנשמות ישראל נמשלו לאילן, כפי שנאמר3: "כי האדם עץ השדה". העץ מוגבל במספר שורשיו, ועם זאת מספר ענפיו גדול בכפל כפליים ממספר השורשים של העץ. וכך גם הנשמות - בשורשן ומקורן למעלה, יש להן מספר מוגבל. שש מאות אלף ולא יותר. אך כאשר הנשמות נמשכות למטה, הן משולות לענפים המסתעפים לכמות גדולה, בריבוי ובתוספת ביחס לשורשים.4
אך מהיכן צץ לו ריבוי זה? הרי אם השורשים שהם המקור לענפים הם מוגבלים, מהיכן יש לענפים תוספת מרובה שלא קיימת בשורשיהם?
מוסבר על כך בתורת החסידות, שהתוספת הגדולה בענפים באה מהשפעתו של הקדוש-ברוך-הוא שקדם אל השורש, ובכוחו להעניק לענפים את התוספת המרובה. וכך גם בנמשל: בנשמות למטה יש ריבוי שלא קיים בנשמות למעלה, כתוצאה מהשפעה שבאה ממקום גבוה יותר משורש הנשמות - מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו, והוא זה שמשפיע לנשמות ישראל את הכוח לגדול, עד ל"הַרְבָּה אַרְבֶּה את זרעך ככוכבי השמים, וכחול אשר על שפת הים"5.
להוסיף באור
נמצא שהאור האלוקי השופע מלמעלה, בא בשתי צורות. יש השפעה מוגבלת שבאה בצורה מסודרת ומדורגת, ויש השפעה בלתי מוגבלת, הבאה מעצמוּת האלוקות.
גם האדם צריך לנהל את חייו בשתי הצורות הללו.
בדרך כלל, יש להתנהג בצורה מסודרת, בתוך מסגרת מוגבלת. ואולם לפעמים, כאשר השעה כשרה לכך, האדם נדרש לגלות כוחות מעצם נפשו, ולנהל את חייו בדרך של תוספת בכפל כפליים, עד לריבוי עצום, וכך להגיע להצלחות גדולות לאין שיעור, גם בעבודת ה' וגם בחייו האישיים.
-
ראה ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק ל"ז. וראה תיקוני זוהר, תיקון ס"ט (דף קי"ב, עמוד א'). 'שער הגלגולים', הקדמה י"ז. ↩
-
הושע, פרק ב', פסוק א' (ההפטרה של פרשת במדבר). וראה 'ליקוטי תורה', פרשת במדבר, דף ה', א' ואילך (וראה גם שם, פרשת בלק, דף ס"ז, ד' ואילך) בביאור פסוק זה. ↩
-
דברים, פרק כ', פסוק י"ט. ↩
-
ראה גם 'תורה אור', פרשת וישב, דף כ"ז, ד'. וראה הערת הרבי מליובאוויטש ב'ליקוטי שיחות' (חלק ב', עמוד 333, הערה 18): "ואף שמספר בני ישראל הוא יותר משישים ריבוא, כן ירבו, הנה נודע שמספר זה הוא מספר השורשים, וכל שורש מתחלק לשישים ריבוא ניצוצות שכל ניצוץ הוא נשמה אחת - תניא פרק ל"ז, עיין שם". ↩
-
בראשית, פרק כ"ב, פסוק י"ז. ↩