כשוך ההתלהבות הראשונית

רבים או יחידים?

המשכן היה מורכב מפרטים רבים שכולם יחד יצרו מבנה מרשים של בית לה'. בציווי על מלאכת המשכן, בפרשת תרומה, התורה מונה את הפרטים מהם נעשה המשכן, על מידותיהם, שיעוריהם, והסוג המיוחד ממנו הם עשויים. בנוסף לכך, בפרשתנו, פרשת ויקהל, התורה טורחת וחוזרת בשנית על כל פרטי המשכן, ומספרת שהכנת ויצירת כל פרט במשכן בוצעה בהצלחה, בהתאם לציווי.

ואולם, אם שמים לב לניסוח הייחודי בו התורה בוחרת להשתמש ביחס לכל אחד מפרטי המשכן, באמירה שתהליך עשייתו הסתיים בהצלחה, מבחינים כי התורה בוחרת בניסוחים שונים לגבי כל אחד מפרטי המשכן, כדלהלן.

לגבי יריעות המשכן, התורה אומרת בלשון רבים: "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת וגו'"¹. לעומת זאת, ביריעות העיזים, התורה אומרת בלשון יחיד, "וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים"². כך גם בעשיית הקרשים, הפרוכת והמסך וכן בעשיית השולחן, המנורה, המזבחות והכיור וכנו - התורה מספרת על עשייתם בלשון יחיד.

ונשאלת השאלה:

מהי הסיבה לשינויים הללו? מדוע לגבי יריעות המשכן נאמר "ויעשו" - לשון רבים, בעוד שלגבי שאר הדברים במשכן וכליו נאמר "ויעש" - לשון יחיד, ומה עלינו ללמוד מכך?

הבנה מחודשת של המבנה הלשוני

ניתן לבאר את פשר השינויים הללו בשתי גישות - באמצעות קריאה מחודשת של המבנה הלשוני בפסוק שנקט לשון רבים, ובאמצעות הבנה מחודשת של תהליכים שהתרחשו בעם ישראל בעקבות עשיית המשכן.

לפי הגישה הראשונה יש לפרש אחרת את המבנה הלשוני של הפסוק בו נאמר "ויעשו" בלשון רבים. במקום לומר שעשייה זו מתייחסת לעשר היריעות, יש לומר ש"ויעשו" מוסב על ההתגייסות הכללית של בני ישראל לבניית המשכן. כלומר, התורה באה ללמדנו, כהקדמה לנאמר בהמשך, שבני ישראל השלימו את המשימה וזכו להקים את המשכן.

כאן מסתיים חלקו הראשון של הפסוק, העוסק בהתגייסות הכללית של בני ישראל לבניית המשכן, ומכאן והלאה עוברת התורה לעסוק בפרטים - בסוגי ההתנדבות השונים בעם ישראל, ועל כך נאמר³: "… עֶשֶׂר יְרִיעֹת, שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם".

לכן, בעוד שבנוגע להתגייסות הכללית של בני ישראל, נאמר "ויעשו" בלשון רבים, לגבי כל אחד מפרטי המשכן האחרים נאמר "ויעש" בלשון יחיד, כי כבר לא מדובר על ההתגייסות בכללותה, אלא על כל פרט ופרט כפי שבוצע על ידי היוצר המתאים והמוכשר לכך.

כל מלאכה והמומחה שלה

לפי הגישה השנייה, ניתן לחדֵש, כי בציווי הראשון של הקדוש-ברוך-הוא לגבי עשר היריעות הייתה התלהבות בכל חלקי העם, ורבים מבני ישראל הגיעו לסייע במִצְוָה זו. לכן נאמר על כך "ויעשו" - לשון רבים, כי מדובר בפעולה שהייתה משותפת לכלל ישראל.

לעומת זאת, בהמשך, כאשר ההתלהבות הראשונית כבר שָקטה, כל מלאכה בוצעה על ידי המומחה לאותה מלאכה. לכן נאמר בשאר פרטי עשיית המשכן "ויעש" - לשון יחיד, כי המלאכות הללו בוצעו על ידי יחידים.

1. שמות, פרק ל”ו, פסוק ח’. ↩

2. שם, פסוק י”ד. ↩

3. שם, פסוק ח’. ↩