האברבנאללא בעלי מקצוע, בעלי רצון
"וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'"
שמות, פרק ל"ה, פסוק י'
למה הקריאה הופנתה ל"חכמי לב"?
המשכן וכליו נעשו בתרומות הנדיבות של בני ישראל שתרמו לשם כך כסף וזהב, ועוד חומרים יקרים נוספים, אך היא לא הסתכמה בכך. בני ישראל היו גם אלה שעסקו בבניית המשכן וכליו בפועל. ועל כך אומר להם משה רבינו, עם מסירת הציוויים האלוקיים על מלאכת המשכן: "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'".
ויש לשאול:
ראשית, מה פשר הביטוי "חכם לב" בהקשר זה?
ושנית, מדוע דווקא "חכמי הלב" נקראו להתנדב למלאכה? לכאורה, המתאימים לעסוק במלאכת המשכן הם בעלי המקצוע המומחים, כל אחד בתחומו!
על טהרת ההתנדבות
ההסבר לכך הוא, שההתנדבות והתרומה לבניית המשכן, נעשו על טהרת הרצון של כל אחד מבני ישראל לתרום כפי רצונו וכפי יכולתו. למַעט תרומת 'מחצית השקל' שהייתה בסכום קצוב, לא פירט משה לגבי כל שאר התרומות, שום סכום אותו התבקשו בני ישראל לתרום. יתר על כן, משה הדגיש בדבריו ואמר: "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ"1. כלומר, לא יהיו גבאי-צדקה שיסיירו במחנה ישראל כדי לאסוף מהעם תרומות למשכן. מי ש"יִדְּבֶנוּ לִבּוֹ"2 לתרום לבניית המשכן, יעשה זאת על טהרת ההתנדבות, ויביא בעצמו את תרומתו.
ללא שכנוע וללא כפייה
יש לזכור כי בני ישראל היו עָם של עבדים שלא מכבר יצא ממצרים, ואיש מהם לא היה מלומד במלאכות אוֹמָנוּת עדינות שנדרשו לבניית המשכן. לכן, המתנדבים לבנות את המשכן לא היו אנשי המקצוע המוכשרים ביותר אלא דווקא "חכמי הלב".
המשמעות של המילים "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ"3 היא - כל מי שליבו אומר לו שהוא יוכל לתרום במשהו לבניית המשכן, מוזמן לבוא ולהתנדב.
מאחר שהמשכן קם ונבנה על טהרת הרצון וההתנדבות, ללא כל אמצעי שכנוע או כפייה, המלאכה לא נעשתה על ידי האנשים המקצועיים והמוכשרים ביותר, אלא דווקא על ידי בעלי הרצון העז ביותר להיות שותפים במשימה הגדולה והחשובה.