האברבנאלחוכמה, הוראה ושותפות
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל... וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה... וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב"
שמות, פרק ל"ה, פסוקים ל'-ל"ד
ראש המבנה הארגוני
מלאכת המשכן והאפשרות לתרום לעשייתו, ניתנו לכל אחד ואחת מישראל שרק רצו בכך. לכן, היה צורך לגבש מבנה ארגוני מסודר ולמַנות חכם ואומן גדול שיעמוד בראש התכנון של בניית המשכן, כך שכל האוֹמָנים והשותפים יֵדעו על פי מי יישק דבר.
האדם שנבחר לעמוד בראש המבנה הארגוני הזה היה בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. הוא היה האדם המתאים ביותר לתפקיד, מאחר שהתברך בתכונות אופי חשובות והכרחיות למטרה נשגבה זו של בניית המשכן.
חוכמה עיונית וחוכמה מעשית
מעלתו הראשונה של בצלאל היא העובדה כי הקדוש-ברוך-הוא מינה אותו לתפקיד הרם והנישא, כפי שנאמר בפסוק זה:1 "רְאוּ קרא ה' בשם בצלאל". ומאחר שזכה למינוי הרם, התברך מן השמים בכישרונות ייחודיים הדרושים לתפקיד: חוכמה עיונית - להבין איך הדברים צריכים להיעשות מבחינה תכנונית, וחוכמה מעשית - לדעת גם לבצע את הדברים בפועל, ובכלל זה יֶדע וניסיון בביצוע מלאכות. לכל אלה מתכוון הכתוב: "בחכמה, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה".
התחום השני בו התברך בצלאל הוא תחום ההוראה. היכולת שלו להדריך אחרים - בעזרת הכישרונות שחנן אותו הקדוש-ברוך-הוא ולהורות לאומנים נוספים כיצד לבצע את הדברים בפועל. לכך מתכוון הכתוב: "ולהורות נתן בליבו".
טובים השניים
לצד בצלאל, גם אהליאב היה ידוע כמוביל ומומחה בתחומים אלה, ולכן הקדוש-ברוך-הוא צירף אותו לבצלאל, ככתוב: "הוא ואהליאב… מילא אותם חכמת לב"2. כלומר, גם אהליאב ראוי והגון למלאכת המשכן, ובצירוף שניהם יחד לעמוד בראש עושי המלאכה, הם בוודאי יצליחו ליישם בהצלחה את רצונו וכוונתו של הקדוש-ברוך-הוא.