מלחמת עמלק כשיעור באמונה

מה הביא את מלחמת עמלק?

פרשתנו, פרשת בשלח, מסתיימת בסיפור על עַם בשם 'עמלק', שמשום מה קם ונלחם בעם ישראל. מי הם אותם עמלקים? ומה היא הסיבה שבגללה הם באו להילחם בישראל?

בעקבות גילוי חולשה

לשאלה זו יש שתי תשובות, האחת פשוטה וארצית, והשנייה אלוקית ושׁמֵיְמִית. נתחיל בראשונה, עמלק הוא נכדו של עשו, ובנו של אליפז. ההיסטוריה הלא-רחוקה של יעקב ועשו, הייתה מוכרת לעמלקים, והם ידעו בדיוק אלו ברכות קיבלו מיצחק עשו וזרעו, ואלו ברכות קיבלו יעקב וזרעו.

בברכתו של יעקב נאמר: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ"¹, ואילו לעשו נאמר: "וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד"². המציאות היחידה בה המצב יתהפך ובניו של עשו יהיו אלו שישלטו על צאצאיו של יעקב, נאמרה גם היא באותן ברכות - "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ".

בני עמלק, זרעו של אדום, ראו את ישועתם של ישראל ביציאת מצרים וקריעת ים-סוף, וכיצד הם הולכים ונהיים לעם. לנגד עיניהם של העמלקים הלך והתממש החשש הגדול ביותר שלהם, שגדולתם של ישראל תביא בהכרח למפלה שלהם, העמלקים.

העמלקים רואים כיצד ישראל ניצלו ממצרים, אך יצאו ממנה ולא נשארו בה כדי לכבוש מהמצריים את ארצם וכדי לנקום במצרים, והם מפרשים זאת כחולשה של ישראל. הם רואים את בני ישראל גם כשהם ברפידים, צמאים למים, ומחליטים ברשעותם שזה הזמן המתאים ביותר לקום ולהילחם בישראל. זו הייתה הסיבה הארצית למלחמת עמלק.

שיעור באמונה

אבל כאמור יש גם סיבה נוספת. ברפידים, בני ישראל ניסו את ה', ועוד לפני שבאמת נזקקו למים, הם כבר פנו למשה בתלונה מדוע אין כאן מים, כדי לנסות את ה' ולראות "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"³. על חוסר אמונה זה, נענשו בני ישראל - וקפץ עליהם רוגזו של עמלק⁴.

התיקון לחוסר אמונה הוא, כמובן, חיזוק האמונה. לכן, בתגובה להתקפה של עמלק, משה מְצַוֶּה את יהושע "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים"⁵ - לבחור בקפידה אנשי אמונה ויראת שמים שלא חטאו בחטא מסה ומריבה, כי רק אנשים שלמים באמונתם יוכלו להילחם בעמלק.

משה עצמו עלה אל ראש הגבעה, ונשא את ידיו אל השמים בתפילה.

כאשר תש כוחו של משה והוא הוריד את ידיו - מיד "וְגָבַר עֲמָלֵק"⁶. וכל עוד ידיו של משה היו נשואות לשמים - היו ישראל מנצחים. זהו המסר לבני ישראל על נסותם את ה', ועל חוסר האמונה שלהם, וכאשר הם רואים שניצחונם תלוי בתפילתו של משה, כל הרהורי הכפירה והספק מסתלקים מליבם, כפי שנרמז בלשון הכתוב - "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"⁷.

1. בראשית, פרק כ”ז, פסוק כ”ט. ↩

2. שם, פסוק מ’. ↩

3. שמות, פרק י”ז, פסוק ז’. ↩

4. בדומה לפירוש רש”י (פסוק ח’, דיבור-המתחיל “ויבא עמלק”): “סמך פרשה זו (=מלחמת עמלק) למקרא זה (="וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן") לומר, תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין?! חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אליי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך. היה אותו הבן רואה חפץ ואומר: "אבא טול חפץ זה ותן לי", והוא נותן לו. וכן שנייה וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן: "ראית את אבא?", אמר לו אביו: "אינך יודע היכן אני?!", השליכוֹ מעליו ובא הכלב ונשָכוֹ". ↩

5. פרק י"ז, פסוק ט'. ↩

6. שם, פסוק י”א. ↩

7. שמות, פרק י”ז, פסוק י”ב. ↩