האברבנאלהנס הגדול שבו התחיל הכיבוש
"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ"
שמות, פרק י"ד, פסוק ד'
מכה נוספת?!
בעשר מכות קשות ונוראות לקתה מצרים. נראה שלא נשארה אבן על אבן בארץ שהייתה אימפריה. פרעה כבר הודה בחטאיו, המצריים כבר ראו את כוחו וגדולתו של הקדוש-ברוך-הוא, ובני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה.
אם כן, לשם מה הקדוש-ברוך-הוא שב ומחזק את ליבו של פרעה כדי להטביע אותו ואת כל חילו במצולות ים-סוף? האם עשר המכות לא הספיקו כדי להעביר את המסר?
מנטליות של עבדים
בפתח פרשתנו, התורה מספרת שבני ישראל יצאו ממצרים מצוידים בשפע של כלי מלחמה. גם את עצמות יוסף העלו בני ישראל ממצרים והן היו יחד עימם במסעם, ונראה שבזכות יוסף הצדיק וכמו כן בשל הנשק הרב שהיה ברשותם של בני ישראל, אף עָם לא היה יכול לעמוד בפניהם. ובכל זאת, "לֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". וזאת, "כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים, פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
מה עמד מאחורי חששם של בני ישראל שלא יתגברו על מי שירצו לתקוף אותם, וירצו לשוב למצרים?
ההסבר לכך הוא, שאמנם היו לבני ישראל כוח רב וכמות גדולה של תחמושת, וזה עתה הם ראו את מופתיו של הקדוש-ברוך-הוא במצרים, אבל יש לזכור שרק לפני ימים ספורים הם עוד היו עבדים במצרים. לכן, כאשר בני ישראל יעמדו לפני מלחמה ובפני סכנת חיים, הם עלולים לחשוב: מי צריך את ההרפתקה הזאת?! עדיף לנו לחזור לחיינו המוּכרים כעבדים במצרים, מאשר למות כבני חורין בחרב הפלִשתים.
החסד ששבר את רוח האומות
ההתמודדות עם הפלִשתים, אמנם נחסכה מבני ישראל באמצעות שינוי מסלול המסע, אבל בעוד זמן מה1 יהיה עליהם להתייצב בשערי ארץ ישראל, ולכבוש אותה מידי שבעת העמים, האם עד אז יאזור עַם העבדים אומץ לקום ולצאת למלחמה?
קריעת ים-סוף היא חסד נפלא שעשה הקדוש-ברוך-הוא עִם ישראל. היה זה נס כל-כך גדול שֶׁשָׁמְעוֹ נפוץ במהירות בקרב עמי הארץ. וכאשר אומות העולם ויושבי הארץ שמעו כיצד פרעה וחילו צללו בים-סוף, נפל פחד היהודים עליהם.
וכך מפורש בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת, אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"2. וכך גם נאמר בדבריה של רחב למרגלים ששלח יהושע: "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים, יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"3. ודברים בתוכן דומה מופיעים במקומות נוספים.
למעשה, עיקר כיבוש הארץ נעשה בנס קריעת ים-סוף, כאשר רוחם של עמי כנען נשברה, וכל שנותר לבני ישראל היה להיכנס לארץ ולכבוש אותה בקלות יחסית4.