האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 6/10 לפרשה

מן בזכות התשובה

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי ה'... וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן"

שמות, פרק ט"ז, פסוקים ט'-י'

למה נכפלה ההבטחה?

עם תחילת מסעם של בני ישראל במדבר, הם פנו אל משה ואהרן, בבקשה לספק להם אוכל, צורך חיוני בסיסי שלא מצוי במדבר הצחיח. בתגובה, הבטיח להם הקדוש-ברוך-הוא "לחם מן השמים".

הנס גדול ומפעים, אך מי שיתבונן במהלך הפסוקים, יגלה שלכאורה הם מסודרים בסדר תמוה:

בתחילה בני ישראל התלוננו על מחסור באוכל, וזכו להבטחת הקדוש-ברוך-הוא שימטיר להם 'מָן' מהשמים. משה העביר את דברי ה' לבני ישראל, ואחר כך שב הקב"ה ואמר: "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם"1.

ונשאלת השאלה:

מדוע הקדוש-ברוך-הוא חוזר פעמיים על הבטחתו לספק לעם מזון במדבר?

התוכנית המקורית

ההסבר הוא, כי לאמיתו של דבר, הקדוש-ברוך-הוא תכנן להמטיר לבני ישראל 'מן' מן השמים מלכתחילה, עוד לפני תלונותיהם של בני ישראל. הרי ברור שה' לא הוציא את בני ישראל ממצרים כדי שימותו ברעב במדבר. זהו פירוש דברי ה' בפעם הראשונה: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם"2.

בד בבד, משה ואהרן פנו אל בני ישראל מדעתם, מבלי שהקדוש-ברוך-הוא ציווה אותם על כך, כדי לעודד את רוחם, ואמרו להם שהקדוש-ברוך-הוא לא שכח אותם, ובוודאי ידאג לכל צורכיהם. לאחר מכן, הם הוסיפו והפצירו בבני ישראל: "קִרְבוּ לִפְנֵי ה', כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם"3. כלומר, שובו בתשובה, וחיזרו בכם מהדברים הקשים שאמרתם בתלונות שלכם על הרצון לסור מתחת כנפי ההשגחה של הקדוש-ברוך-הוא - ולשוב למצרים.

ההבטחה שאחרי התוכחה

בני ישראל קיבלו את התוכחה של משה ושל אהרן, ואכן שבו בתשובה וחזרו בהם מתלונתם ומרצונם לשוב למצרים. תמורת זאת, הם נשאו את עיניהם אל המדבר, להמשך הדרך שיורה להם ה'. זהו פירוש המילים: "וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר".

בעקבות התשובה של בני ישראל, "כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן", והקדוש-ברוך-הוא בישר למשה שעוד הערב, בקשתם של בני ישראל תיענה במילואה - "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"4.


  1. שמות, פרק ט”ז, פסוק י”ב. ↩

  2. שם, פסוק ד'. ↩

  3. שם, פסוק ט’. ↩

  4. שם, פסוק י”ב. ↩