באמונה ובנאמנות

'מצוה' לא בלשון ציווי?

"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". פירושים רבים כתבו הראשונים על הדיבר הראשון מעשרת הדיברות.

כך כתב הרמב"ם¹: "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לֵידַע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא… המצוי הזה הוא א-לוה העולם, אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית… וידיעת דבר זה מצוות-עשה, שנאמר: "אנֹכי ה' אלוקיך".

וכן פירש הרמב"ן²: "הדיבור הזה מצוות-עשה, אמר "אָנֹכִי ה"', יורה ויצווה אותם שידעו ויאמינו כי יש ה', והוא א-לֹהים להם, כלומר הוֹוֶה וקדמון, מאיתו היה כל חֵפץ ויכולת, והוא א-לֹהים להם שחייבים לעבוד אותו".

ובסמ"ג³ כתב: "מצוות-עשה להאמין כי אותו שנתן לנו את התורה בהר סיני על ידי משה רבנו, הוא ה' אלוקינו שהוציאנו ממצרים. וזהו מה שנאמר בשעה שנתן את התורה: "אנֹכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

כלומר, לפי השיטות הללו, הדיבר "אנכי ה'" הוא מצוה מעשית - המִצְוָה על כל אחד מישראל להאמין בה'.

ואולם לשיטתם קשה: הרי עצם הציות לציווי של הקדוש-ברוך-הוא, הוא הוכחה שבני ישראל כבר מאמינים בו! כי אם לא מאמינים שיש ה', איך אפשר לומר: "תצייתו לו"? בנוסף לכך, אם הדיבר 'אנכי ה" מורה על מצוה מעשית, מדוע הוא לא נאמר בלשון ציווי?

הא-ל הבלעדי והמנהיג הישיר

לכן נראה, שהדיבר הראשון איננו מצוה מעשית אלא הקדמת דברים לדיברות הבאות, ולכל תרי"ג המצוות.

ביאור הדברים:

הקדוש-ברוך-הוא מנהיג את עולמו בדרך הטבע. לכן הוא ברא כוחות, מלאכים ומזלות המשגיחים על כל ברִיה ובריה ומנהיגים אותה. יוצא מן הכלל הוא עַם ישראל, המושגח באופן ישיר על ידי הקדוש-ברוך-הוא⁴. זו משמעות המילים "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ": אנֹכי ה' - שברא את העולם, א-לֹהיך - אני הוא המנהיג אתכם, ולא הכוכבים והמזלות. ולכן "הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - כדי להיות האלוקים הבלעדי שלכם, והמנהיג הישיר שלכם.

קנאה מאהבה

בהמשך הפסוקים, יש ביטוי של אותו רעיון על דרך השלילה: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי… לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵל קַנָּא". היה מקום לחשוב כי כיוון שכל אותם "אלהים אחרים" וכוחות, הם ברואיו של הקדוש-ברוך-הוא, אפשר גם להשתחוות להם ולעבוד אותם.

ואולם זו טעות גמורה, שכן הקדוש-ברוך-הוא לבדו הוא מנהיגם הבלעדי של ישראל. וכשם שלא ייתכן שאשה נשואה תלך לאיש אחר שאינו בעלה - ואם תעשה כך - תיענש, כך בני ישראל צריכים להיות נאמנים לקדוש-ברוך-הוא ולעבוד רק אותו - ואם ילכו אחרי אלהים אחרים, הוא יקנא להם ויעניש אותם.

יהי רצון, שנזכה לראות רק את אהבתו של הקדוש-ברוך-הוא אלינו, ולעולם לא נצטרך לחוש את קנאתו.

1. משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק א’, הלכות א’ - ד’ - ה’ - ו’. ↩

2. בפירושו לספר שמות, פרק כ’, פסוק ב’, דיבור-המתחיל “אנכי ה’ א-לֹהיך”. ↩

3. ‘ספר המצוות הגדול’ לרבי משה מקוצי. ↩

4. ראה גם לעיל בדרשה “עַם בר-מזל”. ↩