יתרון המאבק

ציווי חוזר

פרשת "קדושים" מכילה שורה של דינים יסודיים, ולפיכך נמסרה לבני-ישראל בהתכנסות רבתית של עם ישראל כולו. המעמד נפתח בפסוק "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם"¹. בהמשך, הפרשה נוגעת במגוון של מצוות, ממצוות ש'בין אדם לחברו', ועד למצוות התלויות בארץ, מדיני צדק וסולידריות חברתית, עד למצוות ש'בין אדם למקום'. לקראת סוף הפרשה, מזהירה התורה מפני עבודת האלילים של ההעברה למולך², ולפני ההמשך, הדן באיסור לקלל את ההורים³, התורה חוזרת ואומרת⁴ דברים בנוסח דומה מאוד לפסוק הפותח את הפרשה העוסק בצורך להתקדש ולהיות קדושים.

פרשני המקרא⁵ תוהים, מה פשר החזרה הזו, ומה הטעם לכפל הלשון. כלומר, מדוע נאמר "והתקדשתם" ולאחר מכן "והייתם קדושים"?

תורת החסידות מלמדת⁶, כי הדבר רומז לכך שמדובר בהדרגתיות, שכן הקדושה היא תהליך מתמשך. כאשר אדם עושה מעשה קטן של קדושה, אפילו אם נדמה לו שמדובר בדבר שהוא למעלה מהרמה שלו, הקדוש-ברוך-הוא מעניק לו סיוע גדול, ומֵחִיל עליו קדושה עליונה, כדברי חז"ל⁷: "אדם מקדש את עצמו מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה". ועל-ידי-כך האדם מסוגל להגיע לדרגות נשגבות ביותר.

למעלה מהצדיק

ספר התניא, אותו חיבר האדמו"ר הזקן, עוסק בהדרכה בעבודת ה' ל'בינוני' - אדם שנמצא במאבק פנימי בין היצר הטוב והיצר הרע. ה'בינוני' מתמודד יום-יום עם ניסיונות ותאוות, אך תמיד מתגבר על יצרו ובוחר בטוב.

מאחר שלמעשה, המאבק אף פעם לא מסתיים, ה'בינוני' עלול לחוש דכדוך וליפול לעצבות, חלילה, מתוך מחשבה שכל מאמציו, לא באמת מביאים תוצאות.

אולם, לאמיתו של דבר, יש יתרון גדול בעבודת ה' של ה'בינוני': כל מאמץ להתקדש, אפילו מעט, יוצר קדושה עליונה, שאף הצדיקים אינם זוכים לה. כאשר ה'בינוני' מקדש את עצמו אפילו מעט, הוא זוכה לסיוע שמיימי גדול. הקדושה שנוצרת, מסייעת לו בעבודתו ומביאה אותו להישגים רוחניים משמעותיים ביותר, אפילו למעלה מהצדיק שעובד את ה' ללא מאבקים פנימיים - שהרי אין לו יצר הרע.

הבטחת עולם

מעבר למאבק בנוגע למצוות 'לא-תעשה', גם במצוות-עשה יש ל'בינוני' יתרון. כאשר ה'בינוני' מתאווה לדבר מותר, אך מתגבר על יצרו ואינו הולך אחרי תאוות לִבו, הוא מקיים את הציווי "והתקדִשתם"⁸. ציווי זה אינו מתייחס לצדיקים שאין להם כל קשר לרע, אלא דווקא ל'בינונים' הנמצאים במאבק תמידי עם יצרם.

הפסוק מלמד אותנו, שעם כל מעשה קטן, בין אם מדובר בהימנעות מהגשמת חשק זמני, ובין אם מדובר בקיום מצוה, נתונה הבטחה אלוקית: "והייתם קדושים" - תזכו להגיע לדרגת הקדושה הגבוהה ביותר, כי ה' יסייע לכם ויוסיף עליכם קדושה מלמעלה.

1. ויקרא, פרק י"ט, פסוק ב'. ↩

2. ויקרא, פרק כ', פסוקים ב'-ו'. ↩

3. שם, פסוק ט'. ↩

4. שם, פסוק ז', וראה שם גם בפסוק ח'. ↩

5. ראה בפירוש המלבי"ם ובפירוש "העמק דבר" לויקרא, פרק כ', פסוק ז'. ↩

6. ראה ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק כ"ז. ↩

7. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט, עמוד א'. ↩

8. ראה גם בספר התניא, ליקוטי אמרים, סוף פרק ל'. וראה בהערות הרבי מליובאוויטש ב"רשימות" על התניא שם. ↩