מעשה המחשבה והדיבור

מה כל-כך חמור בדיבור?

פרשת "קדושים" נאמרה "אל כל עדת בני ישראל", במעמד העם כולו, כי הרבה מצוות יסודיות כתובות ורמוזות בה.

הפרשה עוסקת בשורה של מצוות ש'בין אדם למקום', וכן במצוות רבות ש'בין אדם לחברו', ובכלל זה הציווי "ואהבת לרעך כמוך"¹, והאיסור לדבר רכילות ולשון הרע.

חכמינו אומרים² שלשון הרע הורג שלושה - את המדבר, את השומע ואת מי שעליו מדובר. הרמב"ם³ אף משווה את לשון הרע לשלוש העבירות החמורות ביותר: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.⁴

השלכות אדירות

לפי תורת החסידות, על אף שבדרך-כלל איסור רכילות מְכוּוָן כלפי הפצת לשון הרע או מידע שעלול ליצור סכסוך, גם מי שחושב דבר רע על יהודי אחר, נכשל באיסור זה - ועוונו גדול⁵.

ויש לתמוה:

מהי הסיבה שדיבור לשון הרע נחשב לעוון כל-כך חמור? הרי לכאורה המדבר רק דיבר או אפילו רק חשב, ולא עשה שום דבר במעשה בפועל?

ההסבר לכך הוא, כי למעשיהם של הנבראים יש השפעה והשלכות בכל העולמות. כאשר יהודי מעורב בעניין שלילי, יש לכך תוצאות גם בעולמות העליונים. אך כאשר יהודי נוסף חושב או מדבר על אותה פעולה לא טובה, הוא יוצר גילוי ועשייה מחדש של מעשה החטא. כך הפעולה השלילית חוזרת ומתפשטת מחדש, והפעם בעוצמה רבה יותר.

יתרון האור

רכילות ולשון הרע הם דוגמה מובהקת לשימוש לרעה במתנות הגדולות שהעניק לנו הבורא - כוח הדיבור וכוח המחשבה. כדי לתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה מדיבור שלילי, יש להפנות את המשאבים בהם חנן אותנו הבורא, החל מהמחשבה והדיבור, לאפיקים חיוביים כמו לימוד תורה, דיבור בענייני קדושה, ודיבורים שמביאים חיזוק ושמחה לזולת.

אם נפנים את חומרת והשפעת האפקט השלילי של לשון הרע ורכילות בכל העולמות, נוכל לתאר לעצמנו כמה גדולה עוצמתו של הדיבור החיובי, שהרי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות"⁶.

נקפיד לשמור על טהרת המחשבה והדיבור, נביא רק אור לעצמנו ולכל מי שסובב אותנו, וכך נצעיד את העולם לעבר תיקונו המוחלט, בגאולה השלימה.

1. ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח. ↩

2. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ט"ו, עמוד ב' (וראה בהגהות הב"ח שם, אות ב'). ↩

3. משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ז', הלכה ד'. ↩

4. בנושא זה, ראה גם בדרשה לפרשת תזריע: "אזהרה הדרגתית". ↩

5. ספר התניא, איגרת הקודש, סימן כ"ב. ↩

6. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד א'. ↩