ירידה לצורך עלייה

החטא וקנסו

ספר "ויקרא", השלישי מבין חמשת חומשי התורה, עוסק בעבודת הכוהנים במשכן, ולכן הוא נקרא גם 'תורת כוהנים'.

הייחודיות של הספר, היא בכך שכמעט כולו עוסק בנושאים הקשורים במקדש ובמשכן, "טהרות" שנמסרו לבני ישראל מאת הבורא. לכן יש נוהגים להתחיל את לימוד הילדים שהגיעו לגיל חינוך - בפרשת "ויקרא", על-פי דברי המדרש: "יבואו טהורים - "תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא - ויעסקו בטהרות"¹.

לאחר פירוט דיני קורבנות העולה, השלָמים והמנחות לסוגיהם השונים, מופיעים דיני 'קורבן חטאת' אותו צריך להביא מי שחטא בשוגג, ובהמשך התורה עוברת לדין 'קורבן אשם', המוקרב על-ידי אדם שנהנה בשגגה מרכוש ה'הקדש'. החוטא צריך להביא איִל זכר שערכו שני סלעים², וכן להשיב את ערך מעילתו ב'הקדש' בתוספת קנס ייעודית³.

כנגד ארבעה

וכאן נשאלת השאלה:

ניתן להבין שהגנב משלם כפול משווי הגניבה, בתור פיצוי על עוגמת הנפש שגרם. אך על גניבה מהקדוש-ברוך-הוא, כביכול, ראוי לכאורה שהקנס ימוצה בעניין רוחני, ולא בתוספת של ערך גשמי נוסף?

ההסבר טמון בעובדה שהקנס הוא רבע מסכום המעילה, רמז לדרשה⁴ על הפסוק "ומספר את רוֹבַע ישראל"⁵, כי הכוונה לארבע הבחינות הרוחניות הקיימות בעם ישראל, כנגד ארבעה סוגים שהקדוש-ברוך-הוא חקק במעשה בריאת העולם: המחשבה, הדיבור, המעשה, ומעל כולם - הרצון העליון המתגלה בנפש האדם על-ידי קיום המצוות.

הרובד החמישי

לכאורה, המעילה בקודשים, ו'קורבן האשם' שהמועל צריך להביא, נראים רלוונטיים רק לזמנים בהם בית-המקדש עמד על תילו בירושלים, ומעל המזבח בערה 'אש התמיד'. במחשבה ראשונה, קשה למצוא שייכות בין המצוות הללו לימינו אנו.

וכאן מחדשת תורת החסידות, כי גם כיום אנו עלולים לחטוא במעילה ב'הקדש'. הקדוש-ברוך-הוא הפקיד בידינו נשמה. ובמקרה שחס וחלילה אדם פגם בנפשו במחשבה, דיבור, מעשה, או שעבר על הרצון העליון - לא די בכך שיכפר על החטא, אלא עליו להתעלות ולהשיג את המעלה החמישית והמיוחדת מכולן. דווקא על-ידי תשובה מעומק הלב, ניתן להשיג מדרגה רוחנית שלא הייתה בהישג-ידו של האדם טרם שחטא. ועל כך כבר נאמר: "במקום שבעלי-תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו"⁶.

1. ויקרא רבה, פרשה ז', פיסקא ג'. ↩

2. סלע = מטבע קדומה. ↩

3. ראה משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעילה, פרק א', הלכה ג'. ↩

4. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת בלק, דף ס"ז, א'. שם, דף ס"ז, ד'. ↩

5. במדבר, פרק כ"ג, פסוק י'. ↩

6. משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ז', הלכה ד' (לפי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד ב'). וראה גם 'דרך מצוותיך' (לאדמו"ר הצמח צדק), דף קצ"א, עמוד א', ואילך. ↩