בעל התניאמלוכה ושברה
"וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"א
מות המלך
בסופה של פרשתנו, יעקב משלים את מסעו מפדן ארם ומגיע לארץ ישראל. לאחר מעשה דינה הוא עוקר לבית א-ל, ובהמשך פוקדים אותו אירועים משמעותיים, כמו התגלות אלוקית ופטירת רחל בלידת בנימין. לבסוף הוא מתיישב בקרית ארבע, סמוך למקום מגוריו של יצחק אביו.
עשיו, לעומתו, מתמקם עם משפחתו בהר שעיר. בניו נושאים לנשים את בנות עמי האזור, אך אינם מצליחים להעמיד שושלת מלכים יציבה. בסיום הפרשה, התורה מסכמת את תולדות שמונת מלכי אדום: את שמו של כל אחד מהם, את מוצאו, את יורשו ואת מותו. ואולם, לגבי המלך השמיני והאחרון, "הדר", התורה1 מציינת את שמו ואת שם עירו, אך לא את מותו. מדוע?
פיצוץ אנרגטי
מוסבר על כך בתורת הסוד, כי שמונת מלכי אדום ומותם, קשורים במציאות הרוחנית שהייתה בעולמות העליונים בטרם נברא עולמנו הגשמי. בעולם המושגים הקבלי מציאות זו נקראת "עולם התוהו", מצב המתאפיין בשפע אנרגטי גדול, "אורות מרובים", אך ב"כלים מועטים". כלומר, ריבוי האנרגיה מכוון ליעדים שיכולת הקיבול שלהם מוגבלת, והם אינם מסוגלים להכיל את השפע העצום.
כיוון שגם השפעה חיובית צריכה להיות במינון מותאם לכלי המקבל, במפגש בין "האורות המרובים" לבין "הכלים המועטים", אירעה "שבירת הכלים"2 - מעין פיצוץ, כתוצאה מכך שלא היו מסוגלים להכיל את האור. לכן נוצר "עולם התיקון", בו יש התאמה מלאה בין עוצמת האורות למידת הכלים - וכך התאפשרה, בסופו של תהליך, בריאת עולמות ונבראים מוגבלים, ואף בריאת העולם הזה הגשמי.
מותם של שבעת מלכי אדום, מסמל את ה'שבירה' של "עולם התוהו", ואילו המלך האחרון מסמל את הגרעין של שלב "התיקון". לכן לא מוזכר בתורה מותו של המלך "הדר"3.
יגיעה ובקרה
גורל שושלת מלכי אדום, מלמד מה שעלול להתרחש כאשר אין הלימה בין ה'אורות' וה'כלים', וכאשר חסרים הוויסות והשליטה במינונים.
שורשו הרוחני של עשיו, הוא ב'עולם התוהו' שבשורשו נעלה מ'עולם התיקון' ממנו בא יעקב4, אך עשיו נכשל, ולא הפנה את המשאבים העוצמתיים והיכולות שניחן בהם לשימוש חיובי ומועיל, ובדומה ל'עולם התוהו' המרובה ב'אורות מרובים' שגרמו ל'שבירת הכלים'.
נזכור תמיד כי לא די בנתוני פתיחה טובים, תכונות טובות מולדות, ייחוס וכישרונות. כל אלה מתבזבזים ועלולים אף להוריד את האדם למדרגות תחתונות, אם הם לא מלוּוִים בעבודה ובמאמץ. לפעמים דווקא עומס של שפע, גורם לכישלון במיצויו. יש להשקיע עמל בהצבת גבולות ובשליטה עצמית. וככל שנדרוש מעצמנו יותר ונתאמץ יותר - כך נרומם את עצמנו, נממש לטובה את יכולותינו, ונגשים את מטרת שליחותנו בעולם כרצון ה'.