בעל התניאהמגמה שמאחורי המחוות
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם"
בראשית, פרק ל"ב, פסוק ד'
מלאכי השלום
בין האחים יעקב ועשיו שוררות איבה ומלחמה, אך בתחילת הפרשה מתרחש המפגש המרתק ביניהם, לאחר נתק של שנים.
לקראת המפגש, יעקב שולח לעשיו מלאכים הנושאים מסר של פיוס. הם מספרים לעשיו שיעקב התגורר עם לבן, ובמשך השנים הקים משפחה וצבר רכוש. הם חוזרים ליעקב ובפיהם חדשות מדאיגות. הם מעדכנים את יעקב שעשיו מגיע מוכן למאבק, מלווה בארבע מאות לוחמים.
יעקב פותח במחוות כלפי אחיו. הוא שולח לו מנחה של מאות בעלי-חיים, ובמפגש עצמו הוא משתחווה לעשיו וחולק לו כבוד. כך, בסופו של דבר המתח ביניהם מתפוגג - והאחים מתחבקים ומתייפחים זה בזרועותיו של זה.
ונשאלת השאלה: מדוע בכלל היה צורך בשליחת מלאכים מטעמו של יעקב אל עשיו אחיו? מה התכוון יעקב לרמוז בשולחו מלאכים שיאמרו לעשיו כי יעקב הוא בעל רכוש רב של צאן ובקר, ומהי המשמעות הפנימית של שורת המחוות של יעקב כלפי עשיו?
רצון לאיחוד
על פי הקבלה והחסידות, המפגש בין יעקב ועשיו מייצג את ההתמודדות בין הדרגות הרוחניות השונות שכל אחד מהם מסמל.
לפי תורת הסוד1, שורשו של עשיו הוא מ'עולם התוהו' הנעלה יותר משורש נשמתו של יעקב שהיא מ'עולם התיקון'. בפועל, אורח חייו של עשיו מנותק ממהותו הרוחנית, כי 'עולם התוהו' הוא עולם שנחרב כתוצאה מעוצמה רוחנית במינון גבוה מדי. ואילו יעקב שבמהותו שייך ל'עולם התיקון', יודע שיש בו את היכולת לגרום לפוטנציאל שגלום בעשיו להתממש - ולהוציא אותו מן הכוח אל הפועל.
דווקא משום שיעקב מכיר במעלתו וביתרונותיו של אחיו הבכור, הוא מבקש לשלב אִתו ידיים, ולפעול יחד עימו כדי להאיר את העולם באור אלוקי. לכן יעקב שולח מלאכים ומסרים לעשיו, כדי לבחון את האפשרות לשיתוף פעולה ביניהם. המלאכים מספרים לעשיו שיעקב גר עם לבן במשך שנים, וכל הזמן התאמץ לברר ולתקן את הרוע של לבן. ולכן הוא אומר: "עם לבן גרתי" - "תרי"ג מצוות שמרתי" ("גרתי" בגימטריא: תרי"ג)2. גם דבריו של יעקב על צבירת הרכוש, מכוונים לכך שהוא יצר מציאות גשמית מבוררת, כלומר רכוש רוחני. כלומר, יעקב מבקש להעביר את המסר לפיו הוא צבר ניסיון בהתמודדות עם הרע והפיכתו לטוב3.
ציפייה לעתיד
יעקב מצידו עושה הכל כדי לרכך את ליבו של אחיו, כדי לשתף אותו במשימת חייו בעולם הזה, שהיא הפצת אור ושפע אלוקי. לכך נועדו כל המחוות שיעקב מפגין כלפי עשיו לכל אורך הדרך.
אך עם שובם של המלאכים, תקוותו של יעקב נגוזה. הם מביאים את המסר שעשיו עדיין לא מעוניין בשינוי חיובי ובהפניית כוחותיו לצד הקדושה. מבחינתו, מצב ה'תוהו' עדיין בתוקפו, והוא עוד לא בשל ל'תיקון'. לא נותרה ברירה אלא לצפות לעתיד לבוא, שאז גם עשיו יבוא על תיקונו4.