בעל התניא'רצוא ושוב'
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם"
בראשית, פרק ל"ב, פסוק ד'
למה שלום?
פרשתנו פותחת בתיאור המסע של יעקב מחרן לארץ ישראל. הוא מתכונן למפגש עם אחיו עשיו, ושולח מלאכים כדי לרַצות אותו ולאותת שפניו לשלום לאחר שנים ארוכות של ניתוק. המלאכים חוזרים ומספרים ליעקב שאחיו צועד לקראתו בראש צבא של ארבע מאות איש.
במקביל למסרי הפיוס וניסיונות ההתקרבות, יעקב נוקט בצעדים נוספים. הוא מתפלל לה' שיושיע אותו מפני אחיו, שולח לו מנחה של מאות ראשי בקר וצאן, ומכין את עצמו ואת אנשיו למלחמה בפיצולם לשני מחנות. במפגש עצמו, יעקב ניצב בראש מחנהו ומשתחווה לפני עשיו שבע פעמים.
ונשאלת השאלה: למה השלום עם עשיו הרשע כל-כך חשוב ליעקב, והוא יוצא מגדרו כדי להשיג אותו?
ארבעה בפרדס
יעקב נחשב ה"בחור שבאבות"1, המובחר והמושלם מבין שלושתם. חכמינו קושרים זאת לעובדה "שהייתה מיטתו שלימה"2, וכל בניו הלכו בדרך הישר, בשונה מאברהם שיצא ממנו ישמעאל ומיצחק שיצא ממנו עשיו.
דווקא יעקב זכה לכך, כי מידתו של יעקב היא מידת התפארת, המשלבת בין מידות החסד והגבורה, וגם בין הדרגות הגבוהות ביותר של הגילוי הרוחני - כדי להשתמש בהן בצורה פרקטית, במעשה בפועל.
התלמוד3 מספר כי "ארבעה נכנסו לפרדס". כלומר, ארבעה מחכמי ישראל נכנסו להיכל סודות התורה. שלושה מהם נפגעו מהחשיפה הזו, ורק רבי עקיבא "נכנס בשלום ויצא בשלום". מוסבר על כך בתורת החסידות, שהשלושה הושפעו מהכניסה לפרדס בצורה שלילית, משום שהם שגו בדרכם בעבודת ה'. בן עזאי, לדוגמה, 'הציץ ומת' כי הוא דגל בפרישות מן העולם ואף לא נשא אישה. לכן האור הגדול אליו נחשף, גרם לו להתנתקות מענייני העולם והישאבות אל הקדושה המוחלטת, מה שהסתיים במותו. ואילו רבי עקיבא ידע את סוד ה'רצוא ושוב'4. כלומר, מטרת ה'ריצה' והשאיפה אל האורות הנשגבים היא ה'שוב'5 - ירידה לחיים בעולם הזה, כי יש לגלות ולבטא את הרצון האלוקי העליון דווקא כאן.
מרגש למעשה
זו הייתה גם התפיסה והגישה שבה האמין יעקב אבינו, שכן דווקא בדרך התפארת והשילוב ניתן להגיע להישגים הגדולים ביותר.
לכן יעקב יוצא מגדרו ועושה מאמצים להשיג שלום עם עשיו. יעקב היה מודע לכך ששורשו הרוחני של עשיו גבוה מאוד, למעלה מהשורש של יעקב עצמו. מתוך כך הוא ביקש להסתייע בכוחות וביכולות של עשיו, ולרתום גם את יכולותיו לתיקון העולם, כדי לקחת את האורות בהם מושרש עשיו ולשלב אותם בעבודת ה' במעשה בפועל בעולם הזה.
עלינו ללכת לאורם ולשיטתם של יעקב אבינו ורבי עקיבא. לרתום את תחושת ההתלהבות לרוחניות שמתעוררת בנו מעת לעת, ולתת לה ביטוי בקיום של מצוות בהידור ובעשיית מעשים טובים בפועל.