בעל התניאמשנאה לאהבה
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ"
בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'
המהפך הקיצוני
בין יעקב ועשיו שורר מתח עוד בטרם הם מגיחים לעולם. כבר ברחם אימם הם נאבקים מי ייצא ראשון. למעשה, עשיו נולד ראשון, רק מעט לפני שגם יעקב יוצא לאוויר העולם, כאשר ידו אוחזת בעקב של אחיו הבכור.
בהמשך ניטש ביניהם קרב על הבכורה. יום אחד, כאשר עשיו חוזר לבית הוריו יצחק ורבקה, מותש מעיסוקיו בציד1 וברצח2, הוא מוכר את בכורתו ליעקב תמורת נזיד עדשים.
טרם הסתלקותו של יצחק אביהם מן העולם, הוא מבקש להאציל מברכותיו ומכוחותיו המיוחדים לעשיו בנו, וכך למנות אותו ליורשו. רק התערבות של רבקה אימם ששולחת את יעקב להתחפש לעשיו, מונעת את המהלך. יעקב זוכה בברכות, ומיד לפני שעשיו יפגע בו כנקמה - הוא בורח לפדן ארם.
פרשתנו סוקרת את השתלשלות העניינים, במהלכה מתרחש המפגש בין יעקב ועשיו לאחר שנים של ניתוק.
עשיו הולך למפגש עם ארבע מאות לוחמים. גם יעקב מתכונן לאפשרות של מלחמה, אך ברגע המפגש עצמו, המתח נשבר. שני האחים מתחבקים, מתנשקים ובוכים.
והשאלה המתבקשת היא: מה הפך את האירוע מן הקצה אל הקצה - מקולות של מלחמה לחיבוקים ונשיקות?
עומס אנרגיה
שנאה ואהבה הן שני צדדים של אותו מטבע - רגש עז ועוצמתי. לפעמים דווקא ריכוז גדול של רגשות אהבה, מגיע ל'פיצוץ' של תסכול ושנאה. כך ניתן לראות לא אחת, שדווקא אנשים שנודעו כאוהבים זה את זה - הופכים לשונאים מרים.
התרחיש הזה חוזר על עצמו בעיקר במריבות בתוך המשפחה, בין אחים או בין בני זוג. האהבה עצמה הופכת לשנאה, ומסתבר כי דווקא אהבה גדולה גורמת לרגישות יתר - ומשם למריבה ופירוד. כך גם להיפך - שנאה כבושה עשויה להתהפך לאהבה גדולה.
להאמין באהבה
לכן יעקב הקדים ושלח לעשיו לפני המפגש דורון של מאות ראשי בקר וצאן. יעקב ידע כי בעומק השנאה שעשיו נוטר לו, חבויה אהבה גדולה.
דווקא בגלל הקשר הקרוב בין יעקב ועשיו כאחים תאומים, האהבה שהייתה ביניהם מִתחילה, הפכה לאש כעס ושנאה שבערה בעשיו ברצון למחות את אחיו ומשפחתו מהעולם. אך לקראת המפגש, במקביל להכנה למלחמה, יעקב נקט גם צעדים של פיוס, ושלח לעשיו דורון נדיב. בנוסף, רגע לפני המפגש עצמו, יעקב השתחווה לעשיו שבע פעמים. במחוות הללו, יעקב משדר לעשיו שיש תקווה להחיות את האהבה ואת הקשר המיוחד ששרר ביניהם. ואכן, האחים נופלים איש על רעהו בחיבוקים ונשיקות.
כאשר נזכור שבעומק השנאה, מסתתרת לעיתים רבות אהבה, נוכל להתמלא בכוח, לדחות את הייאוש ולהחזיר את המצב לנקודת ההתחלה לפני ליבוי היצרים והתלהמות המריבה, כי אכן תמיד יש תקווה.