דין ודברים בתוך המשפחה

למה קצף משה?

בו ביום ששניים מבניו של אהרן, נדב ואביהוא, מתו במשכן, גם שני אחיהם הצעירים, אלעזר ואיתמר, עוררו את חמתו וכעסו של משה רבינו. אהרן אביהם הסביר את מעשיהם, ומשה קיבל את ההסבר.

ננסה לבאר את הפסוקים ולהבין: מה עורר את קצפו של משה? וכיצד תירץ אהרן את הנהגתם של אלעזר ואיתמר?

החטאת השלישית

שלושה ‘שעירי חטאת’ הוקרבו ביום חנוכת המשכן: ‘שעיר חטאת’ של ראש-חודש ניסן, ‘שעיר חטאת’ של נחשון בן עמינדב¹ שהיה הראשון הנשיאים שהביא את קורבנו, ו’שעיר החטאת’ של העם. את שני השעירים הראשונים, אכלו הכוהנים במקום קדוש. ואילו את ‘שעיר החטאת’ של העם, אלעזר ואיתמר שלחו לבית השריפה.

האמת היא, שדין ‘שעיר החטאת’ הוא להיות נאכל על ידי הכוהנים בעזרה² כמו שני השעירים האחרים. אלא שאלעזר ואיתמר שגו, וחשבו שדינו כ’פר החטאת ואיל העולה’ שהוקרבו בכל יום מימי המילואים ונשלחו לבית השריפה.

על כך עלה קצפו של משה - “מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ³”, הרי “אֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם", שכן כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים⁴. ואמנם על ‘חטאת’ שהוזה מדמה בתוך הקודש, נאמר שדינה להישרף⁵, אבל ‘חטאת’ זו לא הוזה מדמה בקודש, ואם כן, “מדוע לא אכלתם אותה בקודש” כשתי החטאות האחרות?

הוראת שעה

קצפו של משה לא היה רק על אלעזר ואיתמר, אלא גם על אהרן, שהרי אהרן הוא האחראי על עבודת המשכן, אלא שמפני כבודו של אהרן, משה לא גער גם בו.

אהרן משיב למשה: “הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם” - אמנם ככלל, דינו של ‘שעיר חטאת’ להיות נאכל במקום קדוש, אבל ביום הראשון לעבודת המשכן, הביאו ישראל את חטאתם ואת עולתם על-דעת שיוקטרו לה’, ואין זה מן הראוי שהכוהנים ייכנסו אל הקודש כדי לאכול מ’בשר החטאת’. לכן, כהוראת-שעה מן הראוי שגם החטאת הזו תוקטר כליל.

טענתו השנייה של אהרן היא: “וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה, וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה’?!” - זה-עתה פקד את משפחתנו אסון במות נדב ואביהוא, האם מן הראוי שבשעה זו של צער, נאכל מבשר הקודש?!

משה מתרצה, ומקבל את דבריו של אהרן, שאכן בהוראת-שעה אהרן ואלעזר ואיתמר בניו נהגו נכון.

1. נשיא שבט יהודה. ↩

2. וכך מפורש בפרשת “צו” (ויקרא, פרק ו’, פסוקים י”ח - י”ט): "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת… הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה, בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד”. ↩

3. = בעזרה. ↩

4. רש”י כאן. ↩

5. ככתוב (ויקרא, פרק ו', פסוק כ"ג), "וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף". ↩