שלום עולמי

ארץ של מי?

בתחילת הפרשה, התורה מציגה את שתי הדרכים הפתוחות בפני עם ישראל. אם יבחרו בדרך החיים והטוב - הברכות מובטחות בשפע - משאבי טבע, גשם המביא יבול מבורך, פירות ותבואה, ולבסוף הביטחון הכלכלי.

מהביטחון הכלכלי, עוברת התורה אל הביטחון הצבאי והעוצמה המדינית. שלום ושלווה ישררו בארץ, הקדוש-ברוך-הוא ישבית חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבור בארץ ישראל, אפילו 'חרב של שלום' (גם עָם שיש לו שלום עִם עַם ישראל, לא יעבור דרך ארץ ישראל כדי להילחם עם אויביו שבמדינה אחרת¹), ועוד.

כולנו מאמינים כי כל פסוק, מילה ואפילו תג בתורה - מדויקים בתכלית², ועלינו לשאוב השראה, ולזהות את ההוראה מכל פרט הנמצא ב"תורת חיים". זוהי הסיבה שמפרשי התורה³ עומדים על ההבטחה האלוקית לנתינת השלום בארץ האמורה בפסוק זה, ושואלים: הרי בפסוק הקודם כבר נאמר: "וישבתם לבטח בארצכם"⁴, ובכך הובטחה כבר לבני ישראל הישיבה בשלום, ומה הצורך בברכה נוספת על כך?

והשאלה העוקבת, מתייחסת להבדלים בנוסח הברכות: מדוע בהבטחה הראשונה, ארץ ישראל מכונה 'ארצכם', ואילו בשנייה⁵ נאמר רק המילה 'ארץ'?

השילוב המופלא

יש מפרשים⁶ שמסבירים, כי הברכה הראשונה מתייחסת דווקא לשלום בארץ ישראל, בעוד שהברכה הכללית 'בארץ' מתייחסת לשלום עולמי, שישרור בין כל העמים. מפרשים אחרים⁷ מחלקים בין שלום מדיני בין עם ישראל ועמי האזור, לשלום פנימי בתוככי בני ישראל עצמם.

מוסבר בתורת החסידות, כי כל בריאת העולם היא לכאורה שילוב מופלא של כוחות הקדושה עצמם. מחד - הדרגות הנעלות ביותר, השוללות מערכת יחסים כלשהי בין הבורא הבלתי מוגבל והנבראים המוגבלים, ומאידך - נוכחות הקדוש-ברוך-הוא בכל פרט בבריאה, ובהנהגת העולם בכל רגע ורגע.

אי-אפשר ואפשר

כאן מופיע הפסוק שלנו, ומספק את ההסבר לשילוב המופלא הזה. הקדוש-ברוך-הוא מעמיד אותנו בפני בחירה, ואומר כי התוצאה של בחירה בצד הטוב, על-ידי קיום המצוות, גוררת בעקבותיה 'שלום'. מכאן, שקיום המצוות הוא ההסבר לשאלה כיצד ייתכן שהקדוש-ברוך-הוא הנעלה מהעולם לאין-ערוך, יהיה נוכח ומעורב בו.

על הבורא נאמר⁸: "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" (אין שום מחשבה שמסוגלת 'לתפוס' [להשיג ולהבין] את הקדוש-ברוך-הוא), אך מוסבר בתורת החסידות, כי הבורא ניתן ל'תפיסה' והשגה על-ידי רצונו וחוכמתו יתברך - כפי שהתלבשו בתורה ובמצוות⁹. זו הדרגה הגבוהה ביותר, ולגַבֶּיהָ התלבשות וירידה לעולמות הגשמיים איננה חיסרון. ודווקא בשל כך, היא יכולה לשכון ב'ארץ', להביא לשלום אמיתי, ולשלב בין כל הדרגות שתחתיה.

1. תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ב, עמודים א'-ב'. רש"י לויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'. ↩

2. ראה גם פירוש המשניות לרמב"ם, מסכת סנהדרין, פרק חֵלק, היסוד הח'. ↩

3. רש"י, הרמב"ן, 'אור החיים', ועוד. ↩

4. ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ה'. ↩

5. ראה שם, פסוק ו'. ↩

6. פירוש 'אור החיים' לויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'. ↩

7. ראה בפירושי הרמב"ן והאברבנאל וב'אור החיים' שם. ↩

8. תיקוני זוהר, בהקדמה ("פתח אליהו") (דף י"ז, עמוד א'). ↩

9. תניא, ליקוטי אמרים, פרקים ד'-ה'. ↩