נלך בדרכם

תנאי או תחינה?

פרשת "בחוקותי" החותמת את ספר "ויקרא", עוסקת בברכות שהקדוש-ברוך-הוא מבטיח לעם ישראל "אם בחוקותי תלכו", ובאזהרה מפני הקללות שעלולות לבוא במקרה ההפוך - "פרשת התוכחה". בכללן גם העונש הקשה ביותר - הגלות, שבה תשבות הארץ ותשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי¹. ואולם, גם חלק הקללות מסתיים בנימה אופטימית: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים… וזכרתי להם ברית ראשונים"².

פרק הברכות, נפתח בפסוק "אם בחוקותי תלכו", ובהמשך מובטח השכר. סגנון הכתוב מלמד לכאורה, כי הבורא מציב כאן תנאי לקבלת ברכותיו. אולם בתלמוד נאמר³: "אין 'אם' אלא לשון תחנונים". כלומר, לא תנאי מציב לנו הקדוש-ברוך-הוא - אלא הוא מתחנן, כביכול, לפני עם-ישראל: אנא, לכו בדרך הישר.

ויש להבין: מהי המשמעות הפנימית של פְּרִישַׂת דרך החיים, וגם הדרך ההופכית, בפני העם? ומהו תוכן הפנייה ב'לשון תחנונים'?

בדרכי האבות

לפי תורת החסידות, המילה 'בחוקותי' רומזת ל'חקיקה'. בחקיקה על אבן, הכתב הופך לחלק מן האבן עצמה, שלא כמו כתב בדיו על קלף, שהוא דבר נוסף על הקלף וניתן למחיקה. בדומה לכך, עבודת ה' שבבחינת 'חקיקה' היא שכל מציאותו של האדם היא עבודת ה': התורה שהוא לומד מתאחדת עימו עד שהם נעשים דבר אחד ממש, וגם במצוות - מציאותו נעשית חלק מהמצוה⁴.

נקודת המוצא היא, שרצונו של כל יהודי הוא ללכת בדרך שסללו לו אבותינו הקדושים. כלומר, לעבוד את ה' במידת החסד, המזוהה עם אברהם אבינו, כדברי הנביא מיכה: "חסד לאברהם"⁵, במידת הגבורה הקשורה ביצחק אבינו, ובמידת התפארת, היא מידת הרחמים, שהיא מידתו של יעקב אבינו, שעניינה - החציבה והחקיקה בנפש במאמץ עילאי לדבוק בקדוש-ברוך-הוא⁶.

מסלול של התעלות

בזמן התפילה בכל יום, המתפלל צריך להתבונן בהשפעת מידותיו הקדושות של ה' עליו, ובייחוד בהשפעתה של מידת הרחמים. כאשר יפנים האדם כיצד הבורא ריחם עליו, עד-כדי-כך שנתן לו את האפשרות, למרות היות האדם יצור מוגבל, לגרום לה' יתברך נחת-רוח אמיתית על-ידי קיום רצונו⁷ - יתמלא לִבו באהבת ה'.

זהו מקור הכוח להמשיך בעבודת החקיקה, סלילת וחציבת הדרך הנשמתית - להתקדם מדרגה לדרגה, ולהתעלות עילוי אחר עילוי - "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמרו".

1. ראה ויקרא, פרק כ"ו, פסוקים ל"ד-ל"ה. ↩

2. ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ד. ↩

3. מסכת עבודה זרה, דף ה', עמוד א'. ↩

4. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת בחוקותי, דף מ"ה, א'. 'ליקוטי שיחות', חלק ג', עמוד 1013 ואילך. ↩

5. מיכה, פרק ז', פסוק כ'. ↩

6. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת בחוקותי, דף מ"ה, ב' ואילך. שם, דף מ"ז, א'-ב'. ↩

7. ראה פירוש רש"י לשמות, פרק כ"ט, פסוק י"ח. ↩