מסע התשובה

יום השלמת הכפרה

ספר התניא במתכונתו המוּכרת, מורכב מחמישה חלקים - ליקוטי אמרים, שער הייחוד והאמונה, איגרת התשובה, איגרת הקודש, וקונטרס אחרון.

הפרק הראשון של 'איגרת התשובה' עוסק במהות הקשר שבין 'תשובה' לכפרה, וכיצד 'תשובה' איננה רק תיקון של עבירות כאלה ואחרות, אלא חזרה אל הקדוש-ברוך-הוא במלוא המשמעות. במילים אחרות, 'תשובה' איננה רק 'סגירת חשבון' על חטאים, אלא תהליך עמוק הרבה יותר של שִׁיבה אל הבורא, וקבלת 'עול מלכות שמים' מחדש.

בפתח הדברים, מצטט אדמו"ר הזקן, אִמרה מהתלמוד הבבלי¹ העוסקת בנושא התשובה ביום הכיפורים: "עבר על מצוות לא-תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה (שלא ייענש), ויום הכיפורים מכפר". ובהמשך ישנה הבחנה בין סוגי עבירות שונים, וכיצד הכפרה של כל סוג מתבצעת, אך הנקודה המרכזית היא שהתשובה היא הבסיס, ויום הכיפורים משלים את תהליך הכפרה. "עיצומו של יום"² - עצם היום - "מכפר".

סדר ותהליך

האִמרה מפרטת שלושה סוגי כפרה הנדרשים לעבירות שונות, כאשר כל אחד מהסוגים מותנה ב'תשובה'. כל עבירה, בהתאם לחומרתה, דורשת תהליך כפרה שונה. כאשר אדם עובר על מצוות-עשה, כלומר נמנע מלקיים מצוה, ברגע שהוא שב בתשובה על כך, הוא זוכה לכפרה מיידית ללא צורך בתהליך נוסף.

לעומת זאת, במקרים של עבירות על מצוות לא-תעשה, מעשים שהתורה אוסרת, התשובה "תולה", כלומר, עוצרת את העונש המיידי, אך הכפרה המלאה מתרחשת רק ביום הכיפורים, היום המיוחד שמוחק את העבירות, וזאת בתנאי שהאדם כבר שב בתשובה כנה. לגבי עבירות חמורות יותר, כמו עבירות שעונשן כרת או עבירות המחייבות מיתות בית-דין, תשובה ויום הכיפורים "תולים" את העונש, אך הכפרה אינה שלימה עד שהאדם סובל ייסורים הממרקים את הנפש ומביאים לסליחה ומחילה גמורה.

התנועה היא העיקר

גישתו של בעל התניא מאירה את מִצְוַת התשובה באור חדש. נאמר בזוהר³ שהמשיח ישיב את הצדיקים בתשובה. ונשאלת השאלה: אם הם צדיקים, מדוע עליהם לשוב בתשובה? ואם הם זקוקים לתשובה - כיצד הם צדיקים?

אלא שזהו בדיוק העניין. 'תשובה' היא מסע שעובר המבקש את קִרבת ה'. לפי פנימיות הדברים, עניין ה'תשובה' לא מסתכם רק בפן המעשי, ולכן גם צדיקים יכולים לשוב בתשובה, לדבוק בתנועה הנפשית של התבטלות, ורצון להתכללות בבורא העולם⁴, ש"כל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הִמצאוֹ"⁵.

1. מסכת יומא, דף פ"ו, עמוד א'. ↩

2. רמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק א', הלכות ג'-ד'. וראה 'ליקוטי שיחות', חלק כ"ט, עמוד 203. ↩

3. ראה זוהר, חלק ג', דף קנ"ג, עמוד ב' (ברעיא מהימנא). וראה 'ליקוטי תורה', דרושים לשמיני עצרת, דף צ"ב, ב'. ↩

4. ראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת ראה, דף כ"ד, ד'. ועוד. ↩

5. משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א'. ↩