ברית מילת הלב

ברית נצחית

חלקה הראשון של פרשת השבוע, עוסק בדיני היולדת, עם הבחנה בין לידת זכר ללידת נקבה, ובין הפסוק המשמש ככותרת לנושא דיני הטומאה והטהרה של היולדת, לבין הפירוט המלא שלהם ושל סוגי הקורבנות השונים, מזכירה התורה את מִצְוַת ברית-מילה הנערכת ביום השמיני ללידת בן זכר.

האזכור הראשון והמפורט של המִצְוָה הכֹּה יסודית הזו, מופיע בפרשת "לך לך" שבספר "בראשית"¹, כאשר הקדוש-ברוך-הוא כורת עם אברהם אבינו, היהודי הראשון, ברית נצחית של קשר שיעמוד לעַד, בין אברהם וצאצאיו ובין בורא העולם.

במסתרי הלב

מעשה אות-הברית בגופו של עולל בן שמונה ימים, מסמל את תחילת מסעו של היהודי בעולם, ואת הטוטאליות של הקשר הנצחי בינו לבין הבורא.

ואולם, כאן נדון בברית-מילה מסוג אחר, שונה ופנימי יותר.

תורת² החסידות מלמדת, כי פרט למילת העורלה הגשמית, יהודי עובד ה' צריך לעסוק גם בהסרת 'עורלת הלב'. כשם שהעורלה החיצונית מכסה על הברית, כך גם 'עורלת הלב' אוטמת את לב האדם; תופעה זו נקראת 'טמטום הלב'- כאשר האדם מבין בשכלו את הרעיונות והערכים של האמונה בה' וגדולת ה', אבל לִבו אטום מלחוש זאת. במצב כזה, אין עצה אלא להתאמץ ולהסיר את ה'עורלה הפנימית'. ורק כאשר זה קורה, הלב נפתח - ופורצת האמונה שהייתה קיימת וחבויה במעמקי ומסתרי הלב.

שתי דרגות

אבל איך מלים את הלב? איך פותחים את דלתות הנפש, ומאפשרים לאש האמונה הטבועה בנפש כל אחד ואחת מאיתנו, לפרוץ החוצה ולהאיר את חיינו באהבת ה', לימוד התורה הקדושה וקיום המצוות?

אומר על כך האדמו"ר הזקן³, כי ב'מילת הלב' יש שני חלקים, ושניהם כתובים בתורה.

השלב הראשון והבסיסי, מוטל על הפרט. כשם שכל אב חייב למול את בנו כאשר מלאו לו שמונה ימים, כך כל יהודי מחויב למול את 'עורלת לבבו', כמו שנאמר: "ומלתם את ערלת לבבכם"⁴. אך לא מדובר בפעולה חד-פעמית, אלא בעבודה מתמשכת, שעיקרה היא מִצְוַת התשובה, עליה אמרו חכמינו זיכרונם לברכה שאדם צריך להיות "כל ימיו בתשובה"⁵. לשוב אל ה' בכל עת, ולתקן את הדרוש תיקון. וכמו שכתוב⁶: "וְשַׁבְתָּ עד ה' א-לֹהיך", לשוב אל ה' בקיום התורה והמצוות. 'מילת הלב' הזו היא בבחינת 'מלמטה למעלה' (התעוררות הבאה מצד האדם).

לאחר שמִצְוַת התשובה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מאורח החיים, ניתן לזכות להגיע גם לשלב הבא, הנעלה יותר - "ומל ה' א-לֹהיך את לבבך"⁷ - 'מילת הלב' שמבחינת 'מלמעלה למטה' (התעוררות הבאה מלמעלה). זו התגלות אלוקית מיוחדת, לה יזכו בני ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, שתבוא במהרה בימינו.

1. פרק י"ז. ↩

2. ספר התניא, איגרת הקודש, סימן ד'. וראה ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק כ"ט. ↩

3. 'תורה אור', פרשת לך לך, דף י"ג, ב'-ג'. ↩

4. דברים, פרק י', פסוק ט"ז. ↩

5. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג, עמוד א'. וראה 'ליקוטי תורה', פרשת ראה, דף כ"ד, ד'. שם, פרשת האזינו, דף ע"ז, ב'. ועוד. ↩

6. דברים, פרק ל', פסוק ב'. ↩

7. דברים, פרק ל', פסוק ו'. ↩