כוחה של תפילה

התרוממות על-טבעית

פרשת השבוע עוסקת בתרומות של עם ישראל לצורך בניית המשכן והקמתו. החל מאיסוף החומרים למשכן וכליו - זהב, כסף, נחושת, עורות, אבנים טובות, שמן ובשמים, ועד לתכנון ולביצוע בפועל. מטווייתן של הנשים חכמות הלב את יריעות העיזים, ועד לחיבור יתדות המשכן בעזרת הווים. והכל למען מטרה אחת - לבנות משכן לה' שיְלַוֶּה את בני ישראל במדבר.

התורה מפרטת את ההנחיות המדויקות לבניית המשכן עצמו, הקרוי 'אוהל מועד', ולעשיית השולחן, מנורת הזהב, וכמובן - ארון ברית ה', בו שוכנים הלוחות ומעליו הכרובים, דמויות עשויות זהב טהור בעלות כנפיים.

מפשט הפסוק עולה, כי הכנפיים של הכרובים פרושות אל על, ומקיפות את הכפורת ואת ארון העדות. בתלמוד¹ נאמר, כי בזמן שעַם ישראל מקיים את רצון הבורא, פני הכרובים מכוונים זה מול זה. ואילו בספר הזוהר² נאמר, כי שלוש פעמים ביום היו כנפי הכרובים מתנשאות כלפי מעלה, ומכסות על הכפורת בצורה על-טבעית. ונשאלת השאלה: מה משמעות הפער והשוני בין דברי התלמוד ודברי הזוהר?

הכרובים ואנחנו

לפי דברי הזוהר מבואר³, כי שלוש הפעמים בהן הכנפיים מתרוממות וסוככות על הכפורת בצורה כה נפלאה וניסית, חופפות לזמני שלושת התפילות - שחרית, מנחה וערבית, הזמנים בהם היהודים נושאים את עיניהם אל השמים בתפילה, מקיימים את מִצְוַת אהבת ויראת ה', ומתחברים אל הקדוש-ברוך-הוא מחדש.

ב'תיקוני זוהר'⁴, ובפירוט יותר בספר התניא⁵, מוסבר כי יראת ה' ואהבת ה' נקראות 'כנפיים' ("גדפין" בלשון המקור), באמצעותן התורה והמצוות שאנו מקיימים עולות ופורחות לספירות העליונות. כאשר בני ישראל מעוררים את אהבתם ויראתם לבורא, האהבה והיראה משמשות כ'כנפיים' להעלאת פעולות התורה והמצוות, שכן הכנפיים מסמלות את ההעלאה מן העולמות הגשמיים אל העולמות העליונים.

השילוב המושלם

לאחר פרישׂת הכנפיים המיוחדת של הכרובים בשעת התפילות, הכרובים חוזרים למצבם הרגיל בשאר שעות היום, כלשון הכתוב: "ופניהם איש אל אחיו". כלומר, על אף שכל אחד מהכרובים מסמל דרגה רוחנית שונה מרעהו⁶ - פעולת ההעלאה גורמת לחיבור מחודש ועמוק יותר, המייצג את השילוב המושלם שלהם.

עלינו ללמוד מכך, להעריך את התוכן ואת המשמעות הרבה של כל תפילה שלנו. לכל תפילה יש כוח, וכאשר התפילה היא בהתבוננות בפירוש המילים ומשמעותן ובכוונה טהורה, היא פועלת נפלאות בכל העולמות.

1. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ט, עמוד א'. ↩

2. חלק ג', דף נ"ט, עמוד א'. ↩

3. פירוש הרמ"ז, מובא בספר 'מקדש מלך' (לזוהר שם). ↩

4. תיקון י' (דף כ"ה, עמוד ב'). ↩

5. ליקוטי אמרים, פרק ל"ט ואילך. ↩

6. ראו בדרשה הקודמת. ↩