נצח ישראל

סדר הפוך?!

לאחר פירוט הקללות שיבואו על בני ישראל אם הם לא ישמרו את המצוות, חלילה, ולאחר שהתורה מתארת איך בני ישראל יורדים לגלות וסובלים ייסורים רבים, הקדוש-ברוך-הוא אומר: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר"¹. כלומר, אחרי הכל, הקדוש-ברוך-הוא יזכור לבני ישראל את זכות אבותיהם, ובסופו של דבר יגאל אותם.

ויש להבין:

מדוע האבות מוזכרים כאן בסדר הפוך - מתחיל ביעקב ומסיים באברהם?

בהמשך, הכתוב מוסיף ואומר: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם"², וגם פסוק זה מעיד על כך שהקדוש-ברוך-הוא נמצא עם בני ישראל תמיד, ולא שוכח אותם אף לרגע.

ונשאלת השאלה:

איך הדברים מתיישבים עם האמור לעיל - "וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם"³, ואיך ניתן ליישב את הסתירה בין "געלה נפשי" ל"ולא געלתים"?

הזכות המלאה של האבות

ההסבר לכך הוא, שמצד אחד הקדוש-ברוך-הוא מביא על בני ישראל גלות, אך מצד שני הוא מציב לגלוּת גבול, ומודיע שגם כשבני ישראל יהיו בגלות, הוא יזכור להם את זכות אבותיהם ויגאל אותם.

בהקשר זה, מונה הכתוב את כל שלושת האבות, אלא שאת הזכות של יעקב בוודאי שהקדוש-ברוך-הוא יזכור לבני ישראל גם בגלות, שהרי הם בניו של יעקב, ולכן יעקב נמנה ראשון. בנוסף, הכתוב מחדש שגם הזכות של יצחק לא תינתן לבני עֵשָׂו, אלא דווקא לבני ישראל.

גם ביחס לאברהם, אפשר היה לחשוב שאולי זכותו עוברת לבני ישמעאל, ולכן הכתוב מונה גם את אברהם.

וזו הסיבה לסדר ההפוך של האבות.

לעולם לא שוכח את בני ישראל

ברוח זו, יש ליישב גם את הסתירה בין הפסוקים:

אכן, הקדוש-ברוך-הוא שולח את בני ישראל לגלות, אך גם שָׁם "נֵצַח ישראל לא ישקר ולא יִנָּחֵם"⁴. הקדוש-ברוך-הוא מבטיח, כי גם במהלך הגלות הקשה, "לא מאסתים ולא געלתים".

ו"כִּימֵי צאתך מארץ מצרים, אַרְאֶנּוּ נפלאות"⁵, כשם שבגלות מצרים, בני ישראל מצד עצמם לא היו ראויים לצאת מהגלות והשעבוד, ובכל זאת הקדוש-ברוך-הוא גאל אותם, כך גם בגלות זו, הקדוש-ברוך-הוא בוודאי לא ישכח את בריתו עם בני ישראל, ויוציא אותנו מגלוּת לגאולה, במהרה בימינו אמן.

1. ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב. ↩

2. ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ד. ↩

3. ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ל'. ↩

4. שמואל-א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט. נצח ישראל הוא השם יתברך שהוא חוזק ישראל וכוחם ותוחלתם (פירוש הרלב"ג שם), והוא לא ישקר מלתת את הטובה לזה שאמר שייתן לו (פירוש רש"י שם), ולא יינחם - לא יחזור בו ולא יתחרט על הטובה שהבטיח (תרגום יונתן, ופירושי הרד"ק ומצודת ציון שם). וראה גם במדבר, פרק כ"ג, פסוק י"ט. ↩

5. מיכה, פרק ז', פסוק ט"ו. ↩